מדינת ישראל נ' וקנין(עציר) ואח'

גזר דין בנוגע לנאשם 1

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, לאחר הסדר טיעון לעניין תיקונו של כתב האישום, בכתב אישום מתוקן בן שני אישומים. באישום הראשון הורשעו שני הנאשמים, כאשר נאשם 1 הורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335+334(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ונאשם 2 הורשע בעבירת תקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק. באישום השני הורשע רק הנאשם 1 בשתי עבירות של תקיפת שוטר ועבירת העלבת עובד ציבור, עבירות לפי סעיפים 273 ו- 288 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

אין הסדר לעונש.

על פי עובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, בין הנאשמים לבין המתלונן, י.ב. יש היכרות מוקדמת. במהלך הלילה שבין 1/4/13 ל- 2/4/13, בילו הנאשמים והמתלונן במועדון סנוקר בנתיבות.

הנאשם 1, מסיבה שאינה ידועה, נטל לידיו מקל סנוקר, רץ לעבר המתלונן והיכה אותו בעוצמה באמצעותו. כתוצאה מכך נשבר המקל, אך הנאשם 1 המשיך להכות את המתלונן באמצעות המקל השבור, בין היתר, בראשו.

הנאשם 2 קם ממקום מושבו, רץ לעבר המתלונן, דחף אותו ובעט בגבו. בשלב זה נמלט המתלונן מן המקום כשהוא חבול ומדמם.

כתוצאה ממעשי הנאשם 1 נגרם למתלונן חתך עמוק באורך של שישה ס"מ בראשו ובנוסף הוא נפצע בגבו ובבטנו, סבל מנפיחות ואודם בידו ומכאבים בגופו. המתלונן טופל בבית החולים והחתך בראשו נסגר בסיכות.

על פי עובדות האישום השני המיוחס רק לנאשם 1, בהמשך לאמור באישום הראשון, נעצר הנאשם 1 לפנות בוקר, לאחר אירועי הלילה. יחד עימו נעצר אחיו של הנאשם 2, ת ח. בתחנת המשטרה, השוטר כהן ערך חיפוש על בגדי ת, במהלכו ת קילל את השוטר ונאשם 1 רץ לעברו של השוטר, תקף אותו שלא כדין בכך שדחפו ואמר לו "מי אתה חושב שאתה?" השוטר אלמסי אשר ראה את המתרחש, נחלץ לעזרת השוטר וניסה לאזוק את הנאשם 1. הנאשם 1 בתגובה תקף אותו בכך שדחף אותו. "לאחר מכן, השתלטו השוטרים על הנאשם 1 ואזקו את ידיו וכתוצאה מהאמור נגרמה לנאשם נפיחות סביב עינו ושפתו". בהמשך לכך קילל הנאשם 1 את השוטר כהן והעליבו באומרו: "שוטר בן זונה, גנבו לך את הסנדוויץ' בבית ספר".

באשר לנאשם 1-

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש באשר לנאשם 1 טענה, כי מתחם העונש ההולם באישום הראשון נע בין 12-18 חודשי מאסר ועבור האישום השני נע בין 6- 12 חודשי מאסר. המאשימה מבקשת להשית על הנאשם 1 מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים בכלל האישומים. ב"כ המאשימה טענה, כי מדובר בנאשם שיצריו אלימים ודפוסי התנהגותו עבריינים. הנאשם, אגב בילוי, תקף את המתלונן, בהעדר כל סיבה נראית לעין והכה אותו מכות נמרצות. המתלונן נפצע ונזקק לטיפול רפואי. הנאשם 1 לא הסתפק באירוע זה ובתחנת המשטרה השתולל, תקף וקילל שוטרים. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהתנהגותו של הנאשם הם בטחון הציבור והפרט להתנהל ללא חשש מאלימות מצד הנאשם ואחרים כמותו. בנוסף, נפגעה הזכות לשלמות גופם של המתלוננים. הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה באישום השני, הוא יכולתן של רשויות אכיפת החוק לפעול באין מפריע. בנוסף, בעברו הפלילי של הנאשם 1, שלוש הרשעות גם בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטרים, הפרת הוראה חוקית ועוד. מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם 1 שוחרר ממאסר רק בחודש 4/2011, שהנאשם 1 סובל מבעית אלכוהול, בה הוא מתקשה להכיר. השימוש באלכוהול משפיע על יכולתו לשלוט בדחפיו האלימים. השירות המליץ להשית עונש מאסר מוחשי אשר יהווה אלמנט מרתיע.

ב"כ הנאשם 1 בטיעוניה לעונש הדגישה, כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי כך שהעבירה באישום הראשון היא עתה בסמכותו של בית המשפט השלום. במסגרת המעשים הבאים בגדרה של עבירת פציעה בנסיבות מחמירות, התנהגותו של הנאשם 1 אינה מצויה ברף הגבוה של העבירות. המעשים לא תוכננו מראש, אלא היו תגובה ספונטנית וכן מדובר באירוע קצר מאד. עוד ציינה ב"כ הנאשמים, כי פוטנציאל הנזק הטמון בהכאה באמצעות מקל סנוקר נמוך באופן משמעותי מנשק קר אחר. פציעתו של המתלונן היתה יחסית קלה. האירוע היה במהלך בילוי בו הנאשם 1 שתה משקה אלכוהולי בשילוב מצבו הרגשי הירוד כתוצאה ממצבו הבריאותי של אביו. הנאשם 1 הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה. ב"כ הנאשם 1 ביקשה, כי ההסדר אליו הגיעה התביעה עם הנאשם 2 ישליך על עונשו של נאשם 1. מהתסקיר עולה, כי לנאשם 1 נסיבות חיים קשות. בנוסף, שלושה חודשים לפני הטיעונים לעונש, בהיותו במעצר, נפטר אביו ומהנאשם נמנעה האפשרות להשתתף בהלווייתו ולשבת עליו שבעה. מאז ביצוע העבירות הנאשם שוהה במעצר. באשר לאישום השני טענה ב"כ הנאשם 1, כי התנהגותו של הנאשם 1 התמצתה בדחיפת השוטרים, מבלי שנגרמה להם כל חבלה ואשר בסופו של האירוע הנאשם 1 הוא שנפצע בעינו ובשפתו. עוד הוסיפה ב"כ הנאשם 1 שלא הוגש כתב אישום כנגד ת ח אשר קילל אף הוא את השוטרים ובעניין זה הנאשם 1 הופלה. באשר למתחמי הענישה בנוגע לנאשם 1, באישום הראשון סברה ב"כ הנאשם, כי המתחם נע בין תקופת מאסר קצרה שתרוצה בעבודות שירות לבין שנת מאסר לריצוי בפועל ואילו לגבי האישום השני מתחם העונש נע בין אי הרשעה לבין תקופה קצרה לריצוי בעבודות שירות.

הוגש תסקיר שירות מבחן בנוגע לנאשם 1 ממנו עולה, כי הנאשם 1, בן 21, רווק. עבד במשך שנתיים בתחום השיפוצים. בעל 10 שנות לימוד. אביו של הנאשם נפטר ביוני 2013. הנאשם חווה קשיים רבים במשפחתו הגרעינית. הוריו התגרשו בהיותו בן 12, אך האב התגורר עימם לאורך השנים. בצעירותו שהה במוסד סגור בשל מעורבותו בעבירות אלימות ובהמשך במוסדות שונים, עד שבשל קושי להתמודד עם מסגרות עזב את בית הספר בו למד. הנאשם לא גויס לצבא בשל מעורבותו בפלילים. השירות התרשם, כי לנאשם 1 דפוסי שתייה בעייתיים יותר מכפי שהוא מתאר. השירות התרשם, כי אמנם הנאשם 1 מודה בביצוע העבירה, אולם לא מצליח להבין את חומרת התנהגותו האלימה ואת פגיעתו באחר. השירות התרשם, כי לנאשם 1 קושי רב לגלות אמפטיה למתלונן ולפגיעה בו. עוד התרשם השירות, כי במצבי תסכול הוא מתקשה לשלוט בתגובותיו כלפי הסובבים אותו ויכולתו לשלוט על תגובותיו אף פוחתת כאשר הוא נתון להשפעת אלכוהול. לאור כל האמור, לא בא השירות בהמלצה טיפולית וסבר שיש להשית עונש מוחשי ומציב גבולות אשר יהווה אלמנט מרתיע מביצוע עבירות דומות בעתיד.

מגיליון ההרשעות הקודמות של נאשם 1 עולה, כי לנאשם 1 שלוש הרשעות קודמות. בהרשעתו האחרונה מ 4/2011 נשפט בגין ביצוע עבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, למאסר בפועל לתקופה של חמישה חודשים ומאסר על תנאי. לנאשם 1 גיליון הרשעות המלמד על דפוס עברייני אלים. בין היתר הורשע: ב- 2 עבירות של החזקת סכין, 2 עבירות של הפרת הוראה חוקית, 2 עבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר, תגרה במקום ציבורי, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים והיזק לרכוש במזיד.

אמו של הנאשם 1, העידה, כי הנאשם גדל בבית בו היה עד לאלימות, סמים ואלכוהול והדבר השפיע על אורחות חייו והוא צבר כעסים אותם הוא מחפש להוציא. העדה טענה, כי היא חולה ונכה וזקוקה לעזרתו וכי היא מבקשת שימלא לה את החלל הריק שהותיר בעלה שנפטר שלושה חודשים לפני מתן העדות.

באשר לנאשם 2 -

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש באשר לנאשם 2 הסכימה, כי התסקיר בעניינו חיובי ובשל העובדה שהוא צעיר, ללא הרשעות, המשרת בשירות סדיר, הסכימה לתת לנאשם הזדמנות ולהימנע מהרשעה. עוד היא הוסיפה, כי לאור האמור בתסקיר והעובדה שהנאשם 2 חזר ליחידתו התביעה לא מבקשת להטיל של"צ. בנוסף להמלצות השרות התביעה ביקשה שיושת גם פיצוי.

ב"כ הנאשם 2 הדגיש בטיעוניו, כי נאשם 2 לא קשור לחלק הראשון של התקיפה החמורה באמצעות מקל הסנוקר וחלקו של הנאשם 2 מתמצה בכך שלאחר תקיפתו של המתלונן ע"י הנאשם 1, הנאשם 2 דחף את המתלונן ובעט בגבו וכתוצאה מכך לא נגרמה למתלונן חבלה. נאשם 2 היה עצור שלושה שבועות. הבין את משמעות מעשיו, הביע חרטה כנה, הביע רצון לקחת חלק פעיל בהליך של צדק מאחה. אין לנאשם 2 הרשעות. לאור כל האמור, ביקש ב"כ הנאשם 2 להסתפק בהמלצות שירות המבחן.

מתסקיר שירות מבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, עולה, כי הנאשם בן 20, רווק ומשרת בשירות צבאי מזה כשנתיים בתפקיד של לוחם. מפקדיו ציינו, כי מדובר בחייל טוב אשר מבצע תפקידו בצורה טובה. השירות התרשם שאין לנאשם 2 קווי אישיות עברייניים, אם כי אינו ער להשפעת אלכוהול על התנהגותו בנסיבות חברתיות. השירות סבור שהנאשם ערך בדיקה פנימית בנוגע להתנהגותו. העבירה בוצעה לאחר שתיית אלכוהול על רקע חברתי. השירות סובר שהערכת הצער והחרטה של הנאשם 2 כנים. הנאשם 2 ביטא צורך לבקש את סליחת המתלונן ולפצותו. השירות המליץ במקרה זה להימנע מהרשעה ולהשית צו מבחן לשנה במסגרתו תיבדק התאמתו של הנאשם 2 להליך של צדק מאחה.

יאמר כבר עתה, כי עמדת ב"כ הצדדים, הגם שהיא חורגת ממתחם העונש בנסיבות המקרה, מקובלת עלי בשל התסקיר החיובי ושיקולי השיקום.

11.כמפורט בסעיף40 ב לחוק העונשין, "העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" כאשר חומרת מעשה העבירה, הינה בנסיבותיו.