מדינת ישראל נ' וסילנקו(עציר)

הכרעת דין

1.הנאשם הואשם בהתפרצות לבית מגורים וגניבה.

2.אין חולק כי ביום 1.2.11, בשעה 13:30 לערך, היה בדירת המתלונן, ודים ונברין - ע"ת 4, ברח' ספיר 5 נתניה, ויצא מתוכה עם תיק ומחשב נייד. הוא נתפס, סמוך אחרי, בקומה מעל, בין היתר עם הרכוש האמור.

גדר המחלוקת האם נכנס לדירה ונטל את המחשב ברשות אם לאו.

3.המתלונן שלל רשות כאמור ושלל היכרות עמו. על פניו יש בכך כדי לשלול את גרסתו.

דא עקא ובהודעתו, אשר נגבתה בשעה 16:16, סמוך לאחר הארוע אמר "מה זה פרצתי? היה פתוח הדלת. אנחנו חברים אני וודים ופימה שגר בקומה למעלה, כולנו חברים לפעמים נפגשים אצל פימה או ודים" (ת/1, ש' 6 - 7).

באופן מפתיע גביית הודעתו היתה פעולת החקירה האחרונה שבוצעה. גרסתו אודות היכרות עמו, בפרט משנקב בשמות, לא נבדקה.

זה הבסיס לגרסת ההגנה. גרסה אשר מתפתחת ומתפתחת וכוללת כיום גם קבלת רשות לנטילת המחשב, עליה לא עמד בשום שלב בהודעתו וגם לא בתשובתו לכתב האישום אלא, לראשונה, בעדות.

4.מהבחינה הכרונולוגית, ראשון הגיע לזירת הארוע, לדירה, המתלונן. הודעתו - ת/7, הוגשה לאחר הכרזתו כעד עויין, משטען שלא ראה את הגנב לאחר שנלכד, הגם שדברים שונים נרשמו, מפיו, בהודעה.

גובה אמרתו, רס"מ דקל עוקב - ע"ת 5, שוטר קהילתי של האזור נקרא ע"י צוות בלשי הנוער שהגיעו ראשונים למקום לצורך כך. את ההודעה גבה בדירתו, בשפה העברית. לדבריו, הוא רשם מילה במילה את שאמר, למעט את הקללות שקילל את החשוד, בהיותו נסער. בחקירה הנגדית, לשאלה האם היה שתוי השיב בשלילה "אם לא רשמתי שהוא שתוי אז לא..." (עמ' 41 ש' 27). למרות שבסוף ההודעה רשם "זו הודאתי שהוקראה בפני ואושרה כנכונה בחתימת ידי" (ת/7, עמ' 2, ש' 16 - השגיאות במקור), בפועל המשפט הזה, לעניות דעתו, מיותר והוא לא טרח להקריא בפניו את הודעתו. לדבריו המתלונן ישב מולו ויכל לקרוא בעצמו. מן הראוי לחדד שוב ליחידות החוקרות את המשמעות ואת החשיבות של הקראת ההודעה ומתן אפשרות ממשית לתיקון.

מכל מקום, המתלונן אימץ בעדותו את שנרשם בהודעתו. "ביום שזה קרה אם כתבתי את זה אז כנראה שזה היה" (עמ' 26 ש' 6).

בהודעה שנגבתה בשעה 14:00, בדירתו, סיפר על שני נסיונות קודמים לפרוץ לדירה דרך חלון השרותים. הראשון ארע כשבוע קודם והשני בלילה, בשעה 02:30 לערך. הפורץ טיפס על צינור הביוב ושבר אותו. לאחר שנתן לו מכה עם המגב על היד נפל וברח. בצהרי אותו יום, כחצי שעה עובר לגביית אמרתו, הגיע הביתה עם סולם כדי לסדר את הנזק שנגרם לצינור.

הוא נכנס לבניין, ניסה להיכנס לדירה אך לא הצליח. הרגיש מפתח בדלת וירד למטה, לראות את הנזק שנגרם לצינור. כשהביט למעלה ראה מישהו מציץ דרך חלון השרותים שלו. "נראה בחור רוסי" (ת/7, עמ' 1, ש' 22). הוא קילל אותו ורץ מיד לדלת הראשית שהיתה כבר פתוחה. הוא סגר אותה, ירד ליציאה כדי לחסום את אפשרויות המילוט, ביקש משכנים לחסום את הצד השני של הבניין והזעיק משטרה. השוטרים הגיעו, לא מצאו אותו בדירתו, עלו למעלה ואיתרו אותו, קומה מעל. "כשהם הורידו אותו למטה זיהיתי ואותו שזה הבן אדם שהיה בדירה שלי ואותו ראיתי מהחלון של השרותים כשאני הייתי למטה, היה לו כובע כשהורידו אותו וגם כשראיתי אותו מהחלון ראיתי את הכובע היה לו מעיל אני חושב הכל היה מהר והייתי בלחץ" (ת/7, עמ' 2, ש' 2 - 8).

כשהורידו אותו אחד מהשוטרים תפס תיק ובו הלפטופ שנגנב מדירתו. בהמשך תאר כיצד נגנבו בנוסף ג'קסון, מסור, מברגה וגם הגיטרה הורדה מהקיר אך לבסוף, בחיפוש בבית, מצאם בתוך תיק. לשאלה האם מכיר את החשוד השיב בשלילה.

5.בעדות אישר, עפ"י רוב, את הדברים שמסר בהודעה. שלל היכרות עם הנאשם אך אישר היכרות טובה עם פימה שהינו שכן וחבר, הגר מעליו. הוא גר בקומה השניה, מעל חנויות, ופימה בשלישית. הוא גם שלל את טענת הנאשם לפיה ביקר בדירתו בעבר. בחקירה הנגדית אישר שמרבה לשתות אלכוהול, מגיל 16. ששתה בשעות הבוקר המקודמות, עובר לדיון, אבל העיד לעניין. זכר, משום מה, שאת הודעתו גבה חוקר בשם "איגור" בשפה הרוסית, הגם שהוא יודע עברית. עם זאת כשהוצגה בפניו האפשרות שנגבתה ע"י השוטר דקל, בעברית, לא שלל זאת. אמר שאינו זוכר. אישר שהם נפגשים אצל פימה כל יום ואיתם הרבה אנשים "...באים הולכים. כמו במעונות" (עמ' 33 ש' 29), אך את הנאשם הוא לא מכיר. כשהוצע לו שהותיר את הדלת פתוחה בגלל השתיה שלל זאת באומרו "יש לי כלב, יש לי דברים טובים, אני עובד ובן אדם מאוד אחראי. אם אני שותה זה לא אומר שאני עושה שטויות" (עמ' 35 ש' 14 - 15).

לדבריו, הגם שלא ראה, הפורץ חדר לדירה מבעד לחלון חדר השרותים. "קודם הצינור היה קצת עקום ובפעם השניה הצינור כבר היה שבור לגמרי" (עמ' 35 ש' 29). הרשת, למרות שבבוקר החליף "היתה קרועה, תסתכל על התמונה ולא היו תריסים" (עמ' 36 ש' 29).

התמונות שצולמו אותו יום, קרוב לוודאי ע"י מז"פ, מראות חלון נטול רשת וללא תריסי הזזה מזכוכית - ת/6. אחרי הארוע התקין סורגים מברזל.

בעדות שלל גם, באופן ציני, את האפשרות לפיה התיר לנאשם להיכנס בהעדרו לדירה בתואנה שברוסיה זה מקובל באומרו "ברוסיה מחליפים נשים ככה, זה שטויות" (עמ' 38 ש' 14).

מה שבעיקר הטריד אותו ועל כך התרעם, מדוע שוחרר בשעות הערב לאחר שהובא בצו הבאה ונדרש לחתום על התחייבות עצמית בלבד להבטחת ההתייצבות ומדוע המברגה טרם הוחזרה לו ע"י המשטרה.

6.שני שוטרי בילוש הגיעו ראשונים לדירה. ראש צוות בלשי נוער, רס"מ אבי אשכנזי - ע"ת 3 והבלש רס"ר קאיס נאטור - ע"ת 2. היטיב לזכור את הארוע רס"מ אשכנזי. רס"ר נאטור זכר פחות טוב בציינו שמה שרשם בדו"ח שערך משקף את שארע. הדוחות הוגשו, בהסכמה, חלף חקירה ראשית.