מדינת ישראל נ' וסילב(עציר)

גזר דין

כללי

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר, בגדרו הוגש כתב אישום מתוקן, בעבירות שעניינן דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 והחזקת סם לשימוש עצמי, לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

ברקע כתב האישום המתוקן מצויים זוג קשישים, עולים חדשים מחבר העמים, אשר בן הזוג מתפרנס ממתן שיעורים פרטיים במתמטיקה ואת כספי התמורה נוהג להחזיק במסתור בארון בחדר השינה. באותו מסתור החזיקה בת הזוג בתכשיטים היקרים לה (להלן: "המתלוננים", "המתלונן" ו"המתלוננת" בהתאמה).

בתאריך 9.6.11 התקשר הנאשם לבית המתלוננים והורה למתלוננת להגיע בדחיפות למוסד הביטוח הלאומי כדי לקבל העלאה בתשלומי הפנסיה בסך של 120 ₪. זו סירבה להגיע בו ביום וביקשה להגיע במועד מאוחר יותר, אשר נקבע ביניהם. שעה קלה לאחר מכן התקשר הנאשם פעם נוספת לבית המתלוננים, והודיע למתלוננת כי קיבלה העלאה נוספת לפנסיה, בסך 146 ₪ בתקווה לשכנעה בדרך זו לצאת מביתה ולהגיע לביטוח הלאומי, אך זו עמדה בסירובה בתואנה כי יש לה תור לרופא.

בהמשך, ולאחר שיצאה המתלוננת מביתה, דפק הנאשם בדלת בית המתלוננים וכשפתח בפניו המתלונן את הדלת, הציג עצמו הנאשם בפניו כנציג מס הכנסה וכן הציג מסמך הנחזה להיראות צו חיפוש מטעם מס הכנסה. בתוקף תפקידו לכאורה, הורה הנאשם למתלונן למסור לידיו את כל הכספים שברשותו, תוך שאיים כי "אם עכשיו תגיע לפה משטרה, יהיה לך עוד יותר גרוע והם יקחו אותך". עוד התריס בפניו, כי כדאי לו, למתלונן, למסור את הכספים בעצמו, כדי להיטיב את מצבו.

נוכח סירוב המתלונן לשתף פעולה, אחז הנאשם בידו והובילו לחדר השינה ובתוך כך צעק עליו וכן אסר עליו להתקשר למתלוננת. הנאשם ערך חיפוש בארונות חדר השינה, הוציא את תכולתם והשליכם לרצפה, מצא כספים שהיו מוסתרים בארון וכן תכשיטים רבים יקרי ערך, השייכים למתלוננת ונטל אותם לידיו.

סמוך לאחר מכן, שבה המתלוננת לביתה, או אז הורה הנאשם לבני הזוג לשבת בסלון הבית. המתלוננת דרשה מהנאשם להציג בפניה אישור המוכיח את היותו עובד מס הכנסה ובתגובה, צעק עליה הנאשם, הורה לה לשבת ושב על איומיו כי בקרוב תגיע למקום משטרה וייקחו את השניים מהמקום.

הנאשם נמלט מבית המתלוננים, אגב נעילתם בתוך הבית, באמצעות מפתח שנטל עמו ובאמתחתו התכשיטים וכספים בסך של כ- 220,000 ₪.

שעות ספורות לאחר מכן, משנודע לנאשם כי המשטרה מחפשת אחריו, הוא הסגיר עצמו. בגרב רגלו השמאלית נמצא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4.91 גרם נטו.

עד כאן עובדות כתב האישום.

טיעוני הצדדים לעונש

במסגרת ההסדר, הסכימו הצדדים כי הנאשם ישיב לידי המתלוננים את הכספים שנתפסו בחזקתו בסך של 182,000 ₪.

ב"כ המאשימה, עוה"ד זליג, עתרה להשית על הנאשם את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, בגין עבירה שעניינה דרישת נכס באיומים וכן להפעיל את שני המאסרים המותנים שעומדים ותלויים נגדו באופן שכלל המאסר שיוטל עליו יעמוד על 5 שנים. ב"כ המאשימה הטעימה בטיעוניה את חומרת העבירה, את העובדה שהנאשם תכנן את ביצועה לפרטיה, התקשר לבית המתלוננים טרם שהגיע, על מנת "להיפטר" מנוכחות המתלוננת וכן, רקם תוכנית, בגדרה הציג עצמו כאיש מרות, ביודעו כי בחזקת המתלוננים כסף "שחור". על כן, בחר לאיים עליהם בבוא המשטרה, אשר תחשוף את עבירת המס שביצעו לכאורה. הנאשם ניצל את תמימותם של המתלוננים, את העובדה שמדובר בקשישים, אשר אך לאחרונה עלו לישראל ואינם מצויים בהוויה הישראלית. ב"כ המאשימה הוסיפה, כי במהלך האירוע, נהג הנאשם במתלוננים בתוקפנות, צעק עליהם והשמיע את איומיו שוב ושוב כדי להפחידם.

ב"כ המאשימה הוסיפה, כי מדובר בנאשם צעיר, אשר צבר לחובתו עבירות רבות, בהן אלימות, סחיטה באיומים ועוד וכן, ריצה 4 תקופות מאסר. העובדה שהנאשם בחר לבצע את העבירות דנן כאשר מעל לראשו מרחפת חרב בדמות מאסר מותנה לתקופה ממושכת, מלמדת עליו כי אין הוא ירא את החוק.

ב"כ המאשימה עתרה לחייב את הנאשם, בנוסף להשבת הכספים המוסכמים, לפצות את המתלוננים בסכום שיעלה על יתרת הכסף שגנב בסך 40,000 ₪ על מנת שהפיצוי הכולל יהא אף בגין רכיב התכשיטים הרבים שנטל ואשר לא נמצאו וכן את עוגמת הנפש שהוסבה למתלוננים.

הסנגור, עוה"ד מסטרמן, עתר להשית על הנאשם עונש מתון, אשר לא יעלה על 18 חודשי מאסר, תוך הפעלת המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדו. לשיטת הסנגור, מעשיו של הנאשם, יותר משגילו אלימות, הצביעו על טיפשות ותמימות. כך, הנאשם בחר את קורבנותיו, חרף העובדה שהיו שכניו ובדיעבד התחוור גם כי קיימת קרבה משפחתית עקיפה בינו לבינם. זאת ועוד, הנאשם ביצע את העבירה כאשר פניו חשופות לעיני המתלוננים, עובדה אשר הובילה לבסוף לאיתורו וללכידתו המהירה. יתרה מזו, השימוש באיום לפיו תוזעק משטרה לדירת המתלוננים לשם אכיפת חוקי המס- אין בו כל אלימות.

לקולא, ציין הסנגור כי במהלך ביצוע העבירה ובעודו מתחזה לאיש מס הכנסה, הכין הנאשם למתלונן כוס קפה, אפשר למתלוננת, לאחר שהגיעה לביתה, להיכנס לחדר השינה ולשוחח עם בתה, ללמדך עד כמה נעדר הנאשם תחכום או אלימות במעשיו.

הסנגור הדגיש כי סופו של יום, התייצב הנאשם ביוזמתו בתחנת המשטרה והעובדה שבכליו נמצא סם, חבוי בגרב רגלו, אף היא מלמדת על מידת תבונתו הדלה וחוסר התחכום המלווה את מעשיו.

הסנגור הציג שורה של פסקי דין בעבירות דומות, המלמדים לשיטתו, על רמת ענישה שנעה בין 6 חודשים בעבודות שירות ועד לפרק זמן של 3 שנים, באירועים חמורים בהם היתה פגיעה באמצעות סכין או אקדח ונוספו עבירות חמורות אחרות.