מדינת ישראל נ' וסולי

החלטה

בפניי טענת אין להשיב לאשמה.

סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 קובע:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין...".

דרגת הסף הראייתי שעל התביעה לעמוד בו, הוא הבאת ראיות בסיסיות, ראשוניות, אפילו דלות, המבססות את יסודותיה של העבירה שבכתב האישום, וכך באו הדברים לידי ביטוי בפסיקה, ואפנה בהקשר זה לדברי ביהמ"ש העליון בע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' טובול , פד"י לט (3) 596:

"כפי שנקבע בע"פ 405/80 מ"י נ' שדמי פד"י לה (2) 757, בעקבות ע"פ 28/49 זרקא נ' הי"מ פד"י ד 504 וע"פ 732/76 מ"י נ' כחלון פד"י לב (1) 170 , הרי כדי לחייב נאשם להשיב לאשמה אין צורך אלא בראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום ודי בקיומה של מערכת ראיות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת הראיות על שכם הנאשם".

מהכללים לענייננו.

לנאשם מיוחסת עבירה של נהיגה במהירות של 82 קמ"ש בדרך עירונית, מקום בו מותרת מהירות מקסימאלית של 50 קמ"ש, עבירה בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

בפני ביהמ"ש הוצגו ראיות המבססות, לכאורה, את האישום המיוחס לנאשם.

השוטר עורך הדוח, התייחס לקיומם של התמרורים הרלבנטיים, פירט כיצד ביצע את המדידה, היכן עמד ביחס לרכב הנאשם, פירט את הבדיקות שערך בתחילת המשמרת ובסיומה, הוגשה תעודת עובד ציבור המעידה על תקינות מכשיר המדידה.

בנסיבות מצטברות אלה, עמדה המאשימה ברף הראייתי הנדרש, ולכן אני דוחה את טענת הנאשם.

על הנאשם להשיב לאשמה.

נקבע מועד לשמיעת פרשת הגנה ליום 22/10/14 שעה 12:00.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים ותזמנם. התייצבות הנאשם חובה.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ד, 18 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: