מדינת ישראל נ' ויסמן ואח'

בקשה לעיון בתיק בית המשפט

החלטה

המבקשת (להלן גם – אמישראגז) הגישה בקשה לעיין בתיק בית המשפט.

התיק בו מתבקש העיון הוא תיק פלילי שהתנהל נגד המשיבים 4-2. ההליך הפלילי הסתיים. המשיבים 4-2 הורשעו על יסוד הודייתם במסגרת הסדר טיעון, ודינם נגזר.

המבקשת נימקה את בקשתה בכך שיש לה אינטרס לבדוק את העובדות שהתבררו בתיק זה על מנת לשקול להביאן כראיות מטעמה בהליכים אחרים, וכן על מנת לבדוק האם מעשי המשיבים 4-2 עולים כדי הפרות בנוגע למכלי גז וציוד גז שבבעלות אמישראגז.

משיבים 1 ו-4 לא הביעו עמדה ביחס לבקשה; משיבים 2 ו-3 הביעו הסכמה חלקית לבקשה. משיבים אלה מסכימים לאפשר למבקשת לעיין בכתב האישום ובפסק הדין, ובהם בלבד. לדעת משיבים 2 ו-3 די במידע האמור על מנת לאפשר לאמישראגז לתבוע את נזקיה בדין שימוש מפר לכאורה ברכושה הנוגע לכתב האישום, ואילו מידע אחר – המצוי בעדויות ובראיות שהוגשו כמוצגים – עלול לפגוע בסודותיה המסחריים של משיבה 3.

תקנה 4(ד) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת כי על בית המשפט השוקל בקשת עיון, ליתן דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, וכן לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון.

בית המשפט העליון קבע כי הכלל הרחב, הנגזר מהעיקרון בדבר פומביות הדיון, הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי המשפט (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים, טרם פורסם (8.10.2009), פסקה 21). נקודת המוצא היא, אפוא, כי יש לאפשר ככל הניתן לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט. זכות העיון היא הכלל וחיסיון המידע הוא החריג.

הטענה היחידה העומדת למשיבים 2 ו-3 נגד העיון היא כי סודותיהם המסחריים עלולים להיפגע אם יאפשר בית המשפט למבקשת לעיין במלוא החומר המצוי בתיק. אין ספק כי ההגנה על סוד מסחרי היא אינטרס מוגן שניתן לשקול מול זכות העיון (בג"ץ 5917/09 לעיל, פסקה 22), אלא שבעניין זה נטל השכנוע רובץ על שכמו של המתנגד לעיון, ואין הוא יכול להסתפק בטענות כלליות בדבר חוסר נחת מחשיפת פרטים ונתונים עסקיים (בג"ץ 5917/97 לעיל, פסקה 25; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שרות בתי הסוהר, לא פורסם (22.8.2005); ע"א 1651/08 עינת נ' ממונה מע"מ גוש דן, לא פורסם (27.7.2008)).

בחנתי את החומר שבמחלוקת בראי טענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר למבקשת לעיין בכל המצוי בתיק בית המשפט.

מחד גיסא, עיון בחומר לא מגלה מדוע ייפגעו סודותיה המסחריים של המשיבה 3 כתוצאה מן העיון. זהותם של מספר מועט של צרכני ג,ז שהיו או שהינם משויכים למשיבה 3, אינה יכולה להיחשב סוד מסחרי, ולא מצאתי בחומר שבמחלוקת חשיפה בעלת משמעות עסקית של דפוסי עבודת המשיבה 3 ונהלים פנימיים שלה. ודוק: לא אמישראגז היא הצריכה לספק מענה לשאלה מדוע יש לפגוע בסודותיה המסחריים של המשיבה 3 (כאמור בסעיף 3 לתגובת המשיבה 3 לבקשת העיון המפורטת), אלא הנטל בעניין זה הוא על המשיבה 3.

מאידך גיסא, מהחומר שהונח לפניי עולה כי חברת אמישראגז והמשיבה 3 מנהלות ביניהן סכסוך עסקי בבתי משפט שונים. החומר שבמחלוקת יכול פוטנציאלית לסייע לה בהליכים אלה. טענת המבקשים 2 ו-3 כי חשיפת החומר למבקשת העיון עלול להקנות לה יתרון מסחרי בלתי הוגן אינה אלא כסות לטענה האמיתית, והיא כי חשיפת המידע האמור עלול להקנות למבקשת העיון יתרון בהליכים האזרחיים המתקיימים בין הצדדים. חשיפת מלוא המידע הדרוש לפני צד המתדיין בבית המשפט אינה יכולה לטעמי לבסס אינטרס ראוי להגנה מפני בקשת עיון.

התוצאה היא שניתן בזה צו עיון כמבוקש. מועד העיון יתואם עם המזכירה הראשית של בית המשפט. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: