מדינת ישראל נ' ויסמן ואח'

גזר דין

לנאשם מס' 3

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

הנאשם שבפניי כבן 22 שנה ללא הרשעות קודמות וללא תיקי חקירה פתוחים מלבד התיק נשוא כתב האישום, הודה בהזדמנות הראשונה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש סקר את העבירות המיוחסות לנאשם ואת הנסיבות ומאמצת אני את מלוא דבריו באשר לחומרת המעשים הן בהיבט של העבירות במהות ובמיוחד באשר לנסיבות הספציפיות כאשר הנאשם ביצע את העבירות בהיותו מתנדב במשטרת ישראל.

יש לציין שעניינו של נאשם 2 שנגזר דינו ובא בפני ערכאת הערעור לאחר שהמדינה ערערה על העונש שבימ"ש זה השית עליו וגם בביהמ"ש המחוזי בהחלטתו התמקד בחומרת המעשים, כך שאיני מוצאת מקום לנכון להתייחס בעניינו של הנאשם 3 לחומרת המעשים, שכן כאמור התייחסתי לכך כשגזרתי את דינו של הנאשם 2 וגם כאמור ביהמ"ש המחוזי התייחס לענין בפירוט תוך התייחסות לפסיקת בתי המשפט.

לו היה עניינו של הנאשם 3 זהה במדויק לנאשם 2 אזי אין לי ספק שהמאשימה היתה מבקשת מביהמ"ש להשית על הנאשם לא פחות מהעונש שהוטל על הנאשם מס' 2, ובעיקר התמקדות במאסר בפועל שהושת עליו 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, והרמת רף הפיצוי למתלונן.

אלא, שעניינו של הנאשם שבפניי שונה מעניינו של הנאשם 2 בעיקר באשר לעבירות בהן הודה, שכן מעבר לעבירות בהן הודה והורשע הנאשם 2, לנאשם מס' 3 מיוחסות עבירות נוספות הקשורות לשימוש בכרטיס אשראי, כאשר פרט אישום אחד מייחס לו שני נסיונות לשימוש בכרטיס אשראי גנוב, אשר על פי העובדות מי שגנב אותו בפועל זה הנאשם מס' 4, ופרט אישום אחר מייחס לו שימוש בכרטיס אשראי גנוב וגם כן ביחד עם הנאשם מס' 4 כאשר במסגרת השימוש רכשו השניים גיטרה אשר נתפסה בחזקתו של הנאשם מס' 3.

בנסיבות הנ"ל מבקשת ב"כ המאשימה ליתן ביטוי לעובדה שלנאשם 3 מיוחסות עבירות נוספות על רקע חומרת המעשים והעובדה שהנאשם ביצע את העבירות כשהוא מתנדב במשמר האזרחי, כאשר יש לציין שפרט האישום האחרון אינו קשור לעובדת היותו של הנאשם 3 מתנדב במשמר האזרחי.

ב"כ המאשימה מבקש ליתן ביטוי לחומרה לביטוי בשימוש בכרטיס אשראי גנוב, גם אם במקרה אחד מדובר בשני נסיונות שלא צלחו.

ב"כ הנאשם במסגרת טיעוניה המפורטים לעונש סקרה וסרקה את נסיבותיו האישיות של הנאשם והתמקדה בעיקר במערכת יחסיו של הנאשם עם הנאשם מס' 4, כאשר לעובדות שציינה לענין זה יש תימוכין גם בכתב האישום המיוחס לנאשם מס' 4 ממנו עולה שהוא היה הרוח החיה בכל העבירות המיוחסות לנאשמים במשותף והכל על רקע הקשר המיוחד שנרקם בין נאשם מס' 3 לנאשם מס' 4 שעקב משבר משפחתי אישי מצא בנאשם 4 משפחה חילופית ובמסגרת הקשר התלותי והבעייתי נגרר לביצוע עבירות מבלי שיכול היה להשתמש בכלים האישיים שלו לא רק לעצור את הנאשם 4 אלא להתרחק ממנו כמו מאש ולא לראות בו את האדם הטוב ואילו את אביו החורג כאדם רע אשר ניסה להרחיק אותו מהנאשם מס' 4.

גם תסקיר שירות המבחן מתייחס למערכת היחסים הבעייתית בין הנאשם 3 לנאשם 4 על רקע נסיבותיו האישיות והמשבר בו היה נתון הנאשם מס' 3, וכאשר כל הפרשה התפוצצה והמעורבים נעצרו, נחקרו והוגש כתב אישום, ירד לנאשם מס' 3 האסימון שהוא אמור להתרחק מנאשם מס' 4 ואכן מערכת היחסים ביניהם נותקה לחלוטין ומשלב זה הנאשם שב לנהל אורח חיים נורמטיבי, דהיינו כיום הוא עובד בצורה מסודרת ואף החל ללמוד לימודים גבוהים.

נשאלת השאלה האם במכלול כל הנסיבות שבפניי, דהיינו נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם מס' 3 מעבר למה שיוחס לנאשם מס' 4 יש מקום להחמיר עם הנאשם שבפניי במובן של שליחתו מאחורי סורג ובריח, או לראות את המכלול כולו וליתן משמעות של ממש לנסיבות הייחודיות של ביצוע העבירות הנוספות על רקע מערכת היחסים עם נאשם מס' 4, כאשר אין מחלוקת שהוא היה העבריין העיקרי והנאשם שבפניי נגרר אחריו ובדרך כלל ביצע את העבירות כשותף שאינו פעיל אלא שותף שעומד לצידו כשהוא מבצע את העבירות.

אין לי ספק שהאינטרס הציבורי שבא לידי ביטוי בחומרת העבירות והצורך ליתן ביטוי לאותה חומרה בעונש לא יפגע אם ביהמ"ש יתן בעניינו של הנאשם 3 משקל של ממש לנסיבות הייחודיות והעובדה שהסיכוי שהנאשם יחזור לבצע עבירות בכלל ונשוא כתב האישום המתוקן בפרט הינו קלוש, או אפילו אפסי. גם שירות המבחן התרשם שניתן לראות בהתנהלות של הנאשם מעידה חד פעמית, כאשר הנאשם היום עם מבנה אישיותו מסוגל לחזור ולנהל אורח חיים נורמטיבי, דהיינו לשמור על כללים וחוקים ולא להיגרר ולבצע עבירות.

מעבר לנסיבות האישיות כפי שבא לידי ביטוי במערכת היחסים עם הנאשם מס' 4 , אין לי ספק שהרשעתו של הנאשם יש בה כדי ענישה של ממש כשלעצמה, וגם שמעתי היום מהנאשם שמאז שהפרשה התגלתה ועד היום, דהיינו מזה מספר שנים הוא מתייסר, מתחרט, מגלה אמפתיה של ממש לקורבנות ולמעשה הענין מלווה אותו ומשתלט על אורח חייו, כך שהוא מתקשה לנהל אורח חיים כשהוא מנותק ומבלי שתהיה השלכה לאירוע על חייו.

אני סבורה שגם מה שעובר הנאשם והתרשמתי שמדובר בהתייחסות כנה כפי שהציג בפניי היום, יש לקחת בחשבון לענין העונש.

דהיינו אני סבורה שהגם שקיים שוני מסוים בין הנאשם 2 לבין הנאשם 3 בכל מה שקשור להשתת מאסר בפועל, ניתן להסתפק בעונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות לצד השתת קנס כספי ומאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בפרט האישום השני.

לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:

1.אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בבית החולים הלל יפה בחדרה החל מיום 10.2.10 והכל על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 19.1.10 .

2.מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירות על סעיפים בהם הורשע בתיק זה, ויורשע בהם בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.