מדינת ישראל נ' וילשינקר

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המבקש לפיה מתבקשת אני לבטל כליל את מעצר הבית אשר הוטל על המבקש או לחלופין להגבילו לשעות הלילה בלבד.

עיקר הנמוקים העומדים בבסיס הבקשה הינם כרסום בראיות לאחר שנשמעו המתלוננים במסגרת התיק העיקרי וחלוף הזמן מאז החלטת השחרור ועד המשך ההליך המשפטי.

באשר לראיות –

הראיות בתיק זה נדונו ונבחנו על ידי המותב אשר דן בבקשת המעצר המקורית גופה.

כפי ששמעתי מפי הצדדים, המתלוננים לא הוכרזו כעדים עוינים במהלך עדותם ולכן איני רואה לשוב ולבחון עדותם כפי שנשמעה בבית המשפט.

באשר לחלוף הזמן –

אך לפני כחודשיים וחצי דן בית המשפט המחוזי בערר על החלטת בית משפט זה במותב שונה בבקשה לעיון חוזר (עמ"ת 25406-02-11).

בית המשפט המחוזי דחה את הערר בציינו כי המעשים המיוחסים למבקש חמורים, נסיבותיהם מעידות על מסוכנות והמלצת שירות המבחן שלילית.

בית המשפט המחוזי קבע -

"לטעמי, חסד נעשה עם העורר שעה שבית המשפט הורה על שחרורו בתנאים מגבילים חרף המסוכנות הנשקפת מנסיבות בצוע העבירה ומעברו הפלילי ועל אף המלצתו השלילית של שירות המבחן. העובדה שמאז שחרורו בחלופה חלפו מספר חודשים מבלי שנרשמה כל הפרה מצידו לתנאי השחרור אין בה כדי לעמעם מסוכנותו של העורר. אף העובדה שהדיון בהליך העיקרי עלול להיות ארוך, אין בה לעת הזו כדי לשנות את נקודת האזון בין הצורך לאיין מסוכנותו לבין צמצום הפגיעה בחרותו...".

יחד עם זאת, התיר בית המשפט המחוזי למבקש לצאת את מעצר הבית מידי יום להתאווררות בת שעתיים בשעות אחה"צ.

מאז החלטת בית המשפט המחוזי, חלפו כאמור אך כחודשיים וחצי.

בהתחשב בכל שפורט לעיל, אני דוחה הבקשה ומותירה תנאי השחרור כפי שנקבעו בעמ"ת

17526-11-10 על כנם.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

הוקלד על ידי: מואטי סיגל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: