מדינת ישראל נ' ויטקין(אסיר)

גזר דין

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן יורשע ויופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

על פי כתב האישום המתוקן ביום 3.11.10, עת ישבה דודתו של הנאשם בסלון ביתה ותיקה הונח על הספה מאחורי גבה, ניגש הנאשם למתלוננת ודרש כי תביא לו 100 ₪ או 4 כדורי קלונקס. משסירבה המתלוננת לדרישת הנאשם, תפס בידה ודחפה.

בהמשך אחז בתיקה ונטל מתוכו כדורי קלונקס. מששמע כי הוזעקה ניידת משטרה, רץ אל המטבח נטל סכין, הצמידו לגרונו ואמר שאם המשטרה תגיע, הוא יהרוג את עצמו. באותן נסיבות כשהגיעו שוטרים לבית היכה בידו באמצעות להב הסכין וניסה לחתוך את ידו השמאלית באמצעות הסכין וגרם לעצמו מס' חתכים ביד.

לפיכך הורשע בעבירה של תקיפה סתם ואיומים.

הנאשם יליד 1989 – לחובתו רישום ללא הרשעה מבית משפט לנוער בעבירות הצתה, היזק לרכוש והתנהגות פרועה במקום ציבורי, הרשעה מבית משפט לנוער בעבירות אלימות וסמים והרשעה נוספת כבגיר בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים, אך בהעדר חלופה, נעצר עד תום ההליכים.

במסגרת ההליכים בתיק זה ביקש הנאשם לאפשר לו להשתלב בהליך גמילה ובתסקיר שהתקבל קיימת התייחסות לכך.

מהתסקיר עולה כי הנאשם מכור לסמים מגיל 12 , ערך בעבר מספר נסיונות טיפוליים שלא צלחו.

שירות המבחן הביע ספק ביחס למסוגלותו ויכולתו של הנאשם להתמיד בהליך טיפולי אינטנסיבי וממושך. עם זאת ציין כי ראוי לנצל את ההליך המשפטי לצורך השתלבותו בקהילה טיפולית, אשר לדעת שירות המבחן הינה האלטרנטיבה הטיפולית המתאימה במקרה זה.

בינתיים שינה הנאשם את עמדתו וביקש לסיים את ההליך היום, הן בשל המתנה ממושכת לצורך קליטה בקהילה טיפולית, הן בשל קשיים כלכליים למימון השתלבות טיפולית, כאמור.

שמעתי את טיעוני הצדדים , בחנתי את עברו הפלילי, את נסיבות ביצוע העבירות ואת התסקיר.

סבורה אני כי הנאשם הינו מסוכן לא רק לעצמו אלא גם לסביבה, מקום בו התמכרותו הינה עמוקה וכרונית.

מהתסקיר עולה כי משפחתו בחרה להתנתק ממנו, כל עוד אינו משקם את עצמו.

במצב זה ובהעדר תמיכה או מסגרת משפחתית, החשש להישנות העבירות הינו ממשי.

זקפתי לזכות הנאשם את ההודייה, החסכון בזמן שיפוטי והעובדה כי אירוע האלימות כלפי דודתו אינו ברף העליון של החומרה.

במכלול הנסיבות אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 4 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 3.11.10.

2.מאסר על תנאי למשך 7 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות כנגד הגוף תוך שלש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

3.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת איומים תוך שלש שנים מיום שחרורו מהמאסר.