מדינת ישראל נ' ויטורי(עציר)

החלטה

ב"כ המבקשת מבקש כי הדיון יתקיים לפי הסדר הנכון דהיינו המשיב יטען לעניין הראיות ורק לאחר מכן יבחן בית המשפט את שאלת העילה והחלופה.

ב"כ המשיב לעומת זאת מבקשת שלא לטעון היום לעניין הראיות אך לשיטתה גם אם תתקבלה ראיות כמו שהן, יש מקום להורות כבר היום על שחרורו של המשיב לחלופה.

דרך המלך היא אמנם זו שתוארה על ידי ב"כ המבקשת, על פניו אין מקום לשקול את העילה אם אין ראיות, אלא שטענתה של ב"כ המבקשת הינה למעשה כי גם אם יקבע בית המשפט כי מתקיימות ראיות לכאורה ונקודת המוצא לצורך הדיון היא כי מתקיימות ראיות לכאורה, אזי אין כל הצדקה להותיר את המשיב במעצר.

סנגור זכאי לבקש דחיה של הדיון על מנת לעיין בחומר הראיות ולהערך לדיון, מדובר בכתב אישום שהוגש רק היום, כך שהסנגורית יכולה להיחשף לחומר הראיות רק מאז הוגש כתב האישום, מסכימה אני כי מקום בו הסנגור סבור שגם אם מתקיימות ראיות לכאורה מדובר בתיק שיש לשקול בו על אתר חלופה כי אז בית המשפט רשאי לשקול חלופה כבר בדיון הראשוני טרם הדיון בעניין הראיות, מובן כי לשם כך על בית המשפט לעיין בראיות, אך כאמור נקודת המוצא היא כי מתקיימות ראיות לכאורה כאשר בעניין זה רשאית ב"כ המשיב לדחות את הטיעון למועד מאוחר יותר שיהא בו אולי כדי לשנות מתנאי שחרור שנקבעו על ידי בית המשפט אם בית המשפט מתרשם כי גם בהתקיימן של ראיות לכאורה יש הצדקה לשחרור במקרה הנדון.

לאור האמור, אני מאפשרת הטיעון. מובן כי ב"כ המבקשת יוכל להקדים את הטיעון לפני טיעוניה של ב"כ המשיב ואף יוכל להסביר מדוע נסיבות העניין מכוח הראיות עצמן אינן מצדיקות שחרור לחלופה כבר היום.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

סבין כהן, שופטת

החלטה

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב ביקשה שלא לטעון היום לעניין הראיות שכן לטענתה גם אם מתקיימות ראיות לכאורה אין מדובר במקרה אשר מצדיק מעצר.

ב"כ המשיב מציעה כי עד לטיעון בעניין הראיות ישהה המשיב בחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא ובפיקוח ערבים.

יצויין כי עילת המעצר הינה מסוכנות לשלום הציבור ולשלום בת זוגו לשעבר של המשיב, לפיכך ועל מנת לבחון את מידת המסוכנות העולה מתוך המעשים, הרי הגם שב"כ המשיב הסכימה לצורך הדיון היום לקיומן של ראיות לכאורה הרי שלא ניתן בתיק כגון דא ליתן החלטה ולא לעיין בחומר הראיות ולפיכך ולשם בחינת אותה מסוכנות בלבד עיינתי בחומר הראיות, כאשר למען הסר ספק נקודת המוצא הינה כי מתקיימות ראיות לכאורה.

על פי הנטען בכתב האישום יצאו בת זוגו לשעבר של המשיב ובן זוגה הנוכחי מביתם ונכנסו למונית, המשיב נסע ברכבו אחרי המונית כאשר בשלב מסויים החל המשיב לצפור וסימן לנהג המונית לעצור תוך שהוא נצמד עם הרכב למונית עד למרחק של סנטימטרים בודדים.

לאחר נסיעה של מספר דקות במצב דומה עצר נהג המונית בצד ואז יצא המשיב מרכבו, פתח הדלת המונית ודרש מחברתו לשעבר בצעקות לצאת מהרכב, בת הזוג סירבה ובן זוגה הנוכחי חצץ בגופו בין המשיב לבין המונית, בהמשך כאשר המונית המשיכה לנסוע ועד אשר הגיעה המשטרה למקום במשך מספר דקות המשיך המשיב ורדף ברכבו אחר המונית כאשר הוא נצמד אליו מאחור.

המדינה מבקשת להאשים את המשיב במעשה פזיזות ורשלנות ברכב ובאיומים, כאשר האיומים נלמדים מתוך התנהגותו של המשיב.

עילת המעצר נוגעת במעשיו של המשיב ובעברו הפלילי כאשר מתנהל נגד המשיב הליך נוסף שעניינו נהיגה בפזיזות.

אומר בקשר להליך זה אשר הוזכר בטיעוני ב"כ המבקשת והגם שהתיק לא צורף, כי מותב זה ישב בדין בשעת דיון במעצרו של המשיב באותו עניין. באותו מקרה שוחרר המשיב ללא תנאים.

אשר למסוכנות – קיימת בתיק הודעתו של נהג המונית ושל עד ראיה, החברה אף היא מסרה עדות ובן זוגה לא מסר, אציין כי מתוך דבריהם של נהג המונית והעד הנוסף עולה כי התנהגותו של המשיב לא היתה נורמטיבית בעליל והיא עוררה אצל השניים פחד מפני התרחשותו של ארוע אלים.

התרשמותי מתוך הודעתו של נהג המונית היא כי אכן מדובר במי שהיה מבוהל מהסיטואציה.

בת הזוג לעומת זאת טענה כי אינה חוששת מפני המשיב, יתכן ובן זוגה חושש, אך המשיב הוא לא אלים ולא מסוכן.