מדינת ישראל נ' ווסה(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כאשר כתב האישום מיחס לו עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334+335 (א) (1) לחוק.

ב"כ המשיב טענה כי אין ראיות לכאורה הקושרות בין המשיב לבין מעשה העבירה, כאשר המתלונן עצמו איננו מסוגל להצביע על המשיב כמי שביצע את המעשה, ומצבו ביום האירוע – כשהוא שיכור ויוזם מהומה בבית הקפה שם ישב המשיב – מלמד שהוא אינו זוכר את הפרטים ולא ניתן לסמוך על עדותו כמשקפת את האירוע.

ב"כ המשיב הצביע על הראיות הנסיבתיות הנוספות, על העדים שאיש מהם לא ראה את האירוע עצמו אולם העידו על התנהגותו של המתלונן באותו מועד, כאשר במקום היתה קטטה ולא ניתן לקבוע כי מי שביצע את הדקירה היה דווקא המשיב.

ב"כ המאשימה הפנה את בית המשפט לעדויותיהם של המתלונן עצמו ושל המשיב, הקושר עצמו לאירוע בדרך מסוימת אם כי מכחיש את מעשה הדקירה.

עיון בחומר הראיות שהוצג לי מלמד כי המתלונן עצמו אומנם היה שתוי ביום האירוע ואף מודה כי הוא זה שהגיע לבית הקפה והפך את השולחן, וכי האירוע החל מחוץ לבית הקפה בשעה שהוא והמשיב היו שם, כשהוא מייחס למשיב את הדקירה ואת החתך העמוק שנעשה בפניו (הודעה מיום 27.12 שורה 18).

המתלונן אף מתאר ומספר כי הוא רדף אחרי המשיב לאחר הדקירה וניסה לתפוס אותו והדבר לא עלה בידו.

אומנם עדותו של המשיב מתיחסת גם לנתונים אחרים שלגביהם הוא מסר תשובות שניתן לראות בהן סותרות, אולם לגבי הדוקר ו"הסכסוך" שהחל באותו ערב ישנה הצבעה מפורשת.

המשיב עצמו קושר את עצמו לאירוע, ומספר כי הוא זה שהותקף על ידי המתלונן, כי הוא הבחין שירד לו דם והוא רק "נתן בעיטה" למתלונן.

ברור שישנן גירסאות אשר אינן מתישבות זו עם זו וקיימות סתירות מסויימות שיצטרכו להתברר בבוא היום, כאשר העדים האחרים לא היו עדים ישירים לדקירה.

לא מצאתי כי יש חולשה ממשית בראיות בענין אי הגשת התלונה באותו המועד, אולם גם נקודה זו תצטרך להתברר.

בנסיבות הענין אני סבורה כי ישנן ראיות לכאורה, שגם אם עולות מהן תמיהות מסויימות, הן עשויות להספיק לצורך הרשעה.

עילת המעצר אינה שנויה במחלוקת, ומי שמעורב בעבירות מסוג זה ובעברו מעורבות בעבירות אלימות (הגם שמדובר באירוע משנת 2003), טמונה בו מסוכנות המשמשת לצורך העילה.

נותרה לבירור שאלת החלופה, כאשר עמדת ב"כ המאשימה היא שיש להורות על המעצר עד תום ההליכים, בעוד שב"כ המשיב ביקשה לשחררו לחלופה טובה בה ישמשו שני מפקחים הרחק מהעיר נתניה.

שקלתי את הבקשה, ואני סבורה כי בטרם יורה בית המשפט על מעצר חובה עליו לבחון חלופה ובמקרה זה נוכח המסוכנות וטיבו של המעשה יש לקבל תסקיר מטעם שירות המבחן שיבחן את המשיב עצמו והן את החלופה המוצעת על פי פרטי הערבים האמורים בפרוטוקול לעיל (תוך שימת לב כי המשיב מכחיש מעורבות בביצוע העבירה והעלה טענות, ולא רק לגבי האמור בכתב האישום).

תסקיר יוגש לבית המשפט עד ליום 24.1.2010 שעה 09:30 , ואז יתקיים דיון בפני שופט תורן.

עד החלטה אחרת ישאר המשיב במעצר ויובא על ידי שב"ס.

העתק ההחלטה ישלח לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תש"ע, 06/01/2010 במעמד הנוכחים.

גלית ציגלר, שופטת

החלטה