מדינת ישראל נ' וואיה

החלטה

הנאשם הועמד לדין בגין אי שמירת מרחק מהרכב שלפניו וגרימת תאונת דרכים.

הנאשם הוזמן כדין , דואר רשום נשלח אליו לכתובת בו הוא מתגורר גם כיום כאשר לכתובת זו הגיע גם גזר הדין בדואר רשום, אותו קיבל הנאשם ובעקבותיו הגיש בקשה לביטול הכרעת הדין וגזר הדין.

נימוקי הבקשה הם כדלקמן:

1. לא התקבל הזימון למשפט.

2. הנאשם אינו אשם משום שהרכב שלפניו עצר בפתאומיות.

3. עברו של הנאשם נקי.

אני דוחה את הבקשה מכל טעמיה.

ראשית, לענין אי קבלת הזימון לדיון ביום 23/5/11, למבקש נשלחה הזמנה בדואר רשום (מס' 83004028565), לכתובת אותה ציין בבקשתו להישפט. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד-1974, על המבקש להוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו, ולא עקב הימנעותו מלקבלה. המבקש לא הוכיח זאת.

שנית, לענין עובדות כתב האישום והאחריות לתאונה, שמירת מרחק המצווה מנהג הינה כזו שתאפשר לו לבלום גם במצב של עצירת פתאום של הרכב שלפניו, על אחת כמה וכמה אם מתקרב הוא למעבר חצייה, כך שגם אם הרכב המעורב עצר בפתאומיות, אין בכך כדי לזכות את הנאשם מאשמה ואין בכך נימוק לביטול הכרעת הדין.

שלישית, לענין העונש, הרי שהעונש שהוטל על הנאשם אינו חמור והוא לקח בחשבון את היעדר עברו התעבורתי של הנאשם.

מכל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

לפנים משורת הדין ועל אף שלא התבקשתי, אני מורה על ביטול קנסות הפיגורים שהצטברו לקנס המקורי שהוטל על הנאשם, וזאת במידה וישלם את הקנס עד לא יאוחר מיום 10/7/11.

הנאשם מוזהר כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הינו מאסר בפועל וכי עליו להפקיד באופן מיידי את רישיון הנהיגה במזכירות ביהמ"ש, שאם לא כן תקופת הפסילה לא תחל להיספר ועדיין ייחשב כמי שנוהג בזמן פסילה. באם הנאשם לא הפקיד את רישיון הנהיגה, אני מאריכה לו המועד לעשות כן עד ליום 15/6/11.

ניתנה היום, ג' סיון תשע"א, 05 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: