מדינת ישראל נ' הנדאוי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של שוד לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין תשל"ז – 1977, כאשר בעובדות כתב האישום נטען כי:-

ביום 7.8.11, סמוך לשעה 01:40, הלך א.ח (קטין יליד 1994) סמוך לצומת הרחובות אפרים בקרית ביאליק – דרך עכו, כשהוא מחזיק בידו טלפון נייד מסוג אייפון.

הנאשם ואחר שזהותו לא ידועה למאשימה, החלו לעקוב אחר הקטין, כשאחד מהם פנה לאחרון ושאל אותו אם יש מוניות בקרבת מקום וזה ענה בשלילה, אך הוסיף שישנם אוטובוסים. האחר חצה את הכביש ועמד סמוך לתחנת האוטובוס לכוון דרום.

המתלונן חצה את הכביש ובהיותו במרכז מעבר החציה, ביקש הנאשם ממנו להראות לו את האייפון. הקטין סרב ואז הנאשם הפילו לרצפה, חנק אותו בגרונו ואיים עליו באומרו שאם לא יתן לו את האייפון הוא ידקור אותו. המתלונן המשיך בסרובו ואז הנאשם חטף את האייפון מידיו ונמלט מהמקום.

ביום 5.10.11 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, הורשע והדיון נדחה לטיעון לעונש.

ביום 27.11.11 טענו הצדדים לעונש.

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע. הפנתה להרשעותיו הקודמות (ר.פ) של הנאשם ולתסקיר שרות המבחן שם בעמ' 2 פסקה אחרונה, ממנה ניתן ללמוד על העדר הפנמת חומרת המעשה, יכולת הנאשם להבין את הפסול שבהתנהגותו ועל המסוכנות הנשקפת ממנו.

לדעת המאשימה, הנאשם בחר את הפשע כדרך חיים, זאת בהתחשב בגילו הצעיר, עברו הלא קל ומהות העבירות בהן הורשע.

תופעת האלימות ובין השאר האלימות כלפי קטינים במטרה לגנוב להם מכשירים סלולאריים הפכה למכת מדינה. לדעת המאשימה, גם אם הסנגור יטען שמדובר באירוע שהאלימות בו מצויה במדרג הנמוך, עדיין נדרשת תגובה הולמת, מרתיעה ומעבירה מסר ברור וחד משמעי כלפי הנאשם שבפנינו ודומיו.

המאשימה ביקשה גם להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס וכן לחייבו בתשלום פיצויים למתלונן.

המאשימה הפנתה לפסיקה.

הסנגור ביקש להקל עם הנאשם, לא להחמיר עימו, להסתפק בעונש מאסר בפועל מידתי, מאוזן ושקול, תוך שהוא מפנה לפסיקה וטוען כי במקרים חמורים יותר הסתפק בית המשפט בעונש שניתן לרצותו בעבודות שרות.

הנאשם הודה מייד, הן במשטרה והן בבימ"ש, נטל אחריות, חסך זמן שיפוטי, ביקש סליחה ומחילה תוך שהוא מסביר הסתבכותו באמירה ש"רוח שטות נכנסה בו כמו שטן" והובילה אותו להסתבכות זו.

הנאשם בן 26 שנים, יליד 1983. עוד נטען כי המתלונן לא ניזוק ולא נזקק לטיפול רפואי.

בהתחשב בנימוקים הנ"ל ביקש הסנגור לנהוג בנאשם במידת הרחמים, זאת מבלי להתעלם מעברו הפלילי ומהעובדה כי הוא ריצה בעבר עונש מאסר בפועל ובמהלך הטיעון לעונש פנה הנאשם לבית המשפט, ביקש סליחה ומחילה וגם אביו פנה והביע צערו על האירוע תוך שהוא מתאר את משפחתו כמשפחה נורמטיבית שמעורבת חברתית. הסנגור הפנה לפסיקה.

עיון בת/1 (עברו של הנאשם), מראה כי באפריל 2008 הורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב כשקודם לכך ובשנת 2006 הורשע במספר עבירות נגד הרכוש. עוד עולה כי הנאשם ריצה כבר עונש מאסר בפועל של 16 חודשים.

הנאשם הובא לדין בשנת 2000 בגין עבירות אלימות. בית משפט לנוער הטיל עליו עונש שיקומי – סעיף 7 לת/1.

עוד ראוי לציין שעיון בהרשעות הקודמות ת/1 מעלה כי מאז 2000 ועד שנת 2009 ביצע הנאשם עבירות אלימות הן כנגד גוף האדם והן כנגד רכושו.

הנאשם יליד 1983, חרף זאת הוגש בעניינו תסקיר של שרות המבחן שהביא את הרקע שלו, מצבו החברתי והאישי דהיום.