מדינת ישראל נ' הלוי

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 25.05.2010 בשעה 09.45 או בסמוך, ברחוב קרליבך פינת מנחם בגין תל אביב, חצה הנאשם צומת בחסות האור האדום, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת בר זיו אורנה. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, הנאשם הגיע מרח' קרליבך לכיוון מנחם בגין. בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבים. הנאשם חצה את הצומת באור אדום. השוטרת עמדה סטטית על אי תנועה בחלק הדרומי של הצומת כ- 5-6 מטר מקו העצירה. כשהיא בקשר עין רצוף עם הרמזור הרחוק בכיוון נסיעת הנאשם, קו העצירה ורכב הנאשם. כאשר הרמזור התחלף מירוק לאדום רכב הנאשם היה 2 מטר לפני קו העצירה. הנאשם חצה את קו העצירה כשברמזור דלק אור אדום. הנאשם נעצר ונרשם לו דו"ח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח היתה: "עברתי באור כתום, נכנסתי לצומת באור ירוק ובאמצע הצומת הפך לצהוב."

בבית המשפט טען הנאשם, כי נכנס לצומת באור ירוק, במהלך המעבר שלו בצומת הרמזור התחלף לכתום אבל לדבריו הוא כבר היה בתוך הצומת. הנאשם טען כי השוטרת לא יכולה היתה לראות את הרמזור, כיוון שהרמזור נמצא מתחת לגשר מעריב.

 בחקירה נגדית טען הנאשם כי הבחין בשוטרת לראשונה, עת פינתה את המסלולים וסימנה לו לעצור בצד. לשאלה היכן עמדה השוטרת השיב "אני לא יודע איפה היא עמדה. היא טוענת שהיא עמדה בצד הדרומי של הצומת. זה צומת של 5 צדדים, איפה שהיא לא תעמוד היא לא יכולה לראות. רק אם היא הייתה עומדת לידי היא הייתה יכולה לראות."

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרת היא אמת.

הנאשם טוען כי הוא עבר את קו העצירה באור ירוק. לעומתו טענה השוטרת כי עבר את קו העצירה באור אדום. טענת ההגנה של הנאשם היא כי ממקום עמידת השוטרת היא לא יכלה לראות אותו ובמקביל גם את הרמזור. הנאשם נשאל פעמיים במהלך המשפט האם הוא יודע היכן עמדה השוטרת ועל כך השיב בשלילה. הנאשם נשאל גם היכן הבחין לראשונה בשוטרת ועל כך השיב כי הבחין בשוטרת לראשונה עת עצרה אותו. השוטרת בדו"ח רשמה כי עמדה סטטי בשטח הפרדה בנוי בחלק הדרומי. השוטרת התבקשה לצייר סקיצה של הצומת ולסמן את מיקומה על הסקיצה. על פי הסימון שרשמה השוטרת היא עמדה בשטח ההפרדה המפריד בין רח' קרליבך ורח' לינקולן. מדובר במקום שהוא דרומי למיקום הנאשם. הנאשם טען כי השוטרת לא יכולה הייתה לראות אותו אלא, אם עמדה לידו. ממיקום השוטרת על השטח הבנוי כיוון נסיעת הנאשם ניתן לראות את הנאשם ואת הרמזור, זאת גם לגרסת הנאשם. בנסיבות אלו לא מצאתי כי יש מקום להטיל דופי בדו"ח אותו רשמה השוטרת, שהוא מפורט ומתאר את האירוע ויסודות העברה כנדרש. טענת ההגנה של הנאשם כי ממיקום השוטרת לא ניתן לראות את העברה, אין לו על מה לסמוך. שכן הנאשם לא ראה את השוטרת לפני עצירתו ע"י השוטרת וגרסתו כי היא לא יכולה הייתה לראות אותו נסתרת על פי גרסת השוטרת.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת, לה אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ב , 23 ינואר 2012, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: