מדינת ישראל נ' הימלפרב

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של תקיפה חבלנית ואיומים.

על פי כתב האישום ביום 1.10.2009 נתגלע וויכוח בין הנאשם בעלי מוסך לבין המתלונן שהגיע למוסך לצורכי טיפול ברכבו.

הנאשם נטל מברג, אחז במתלונן הכהו בשפתיו ובעודו מצמיד את המברג לצווארו אמר לו דברים שונים המהווים כדי איום. כתוצאה מכך נגרמה למתלונן המטומה בצווארו.

הנאשם כבן 50, ללא עבר פלילי כלשהו.

במסגרת ההסדר התקבל תסקיר שירות המבחן. בהתאם לתסקיר הנאשם נטל אחריות חלקית על התנהגותו האלימה, התקשה להביע אמפתיה כלפי המתלונן או נכונות לפצותו. הנאשם נטה להפחית מאחריותו לעבירה ומידת הנזק שגרם למתלונן.

בצד החומרא אין כל ספק שמדובר במעשה חמור ביותר אשר הטיל על המתלונן פחד. מדובר בהתנהגות שלא תעלה על הדעת, שכן כידוע סכסוכים עסקיים יש לפתור באמצעות ערכאות משפטיות ולא באמצעות עשיית דין עצמית. כן יש להוסיף לכך את העובדה שהמדובר בהצמדת מברג לצוואר, על כל המשתמע מכך, דבר שגרם למתלונן גם נזק גוף.

לצד הקולא, אין ספק כי מדובר באדם נורמטיבי בן 50, ללא עבר פלילי אשר הודה בהזדמנות מוקדמת וחסך זמן שיפוטי ואת זמנם של העדים.

אין ספק בעיני, כי המדובר במקרה חד פעמי אשר תקוותי היא כי לא ישנה שוב ויש סיכוי כי כך יהא נוכח עברו הנקי של הנאשם.

הסניגור המלומד עתר לכך שאמנע מהרשעתו של הנאשם בדין. להשקפתי, אין זהו המקרה המתאים לאי הרשעה, לא מתקיימים כאן אף אחד מהפרמטרים שנקבעו בהלכת כתב. ראשית, המדובר בעבירה חמורה ביותר, עבירת אלימות שגם גרמה נזק. גם נסיבות האירוע הינן חמורות ביותר. כפסע היה בין אירוע זה לבין אירוע דקירה.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לא מצאתי כי הרשעה בדין תפגע באופן קונקרטי בסיכויי התעסוקה של הנאשם.

יחד עם זאת וכאמור לעיל, המדובר באירוע חד פעמי אשר מבלי להקל בו ראש ובסופו של יום לא נגרם בו נזק גוף משמעותי. לפיכך, אינני סבור כי אין זהו המקרה בו יש להטיל מאסר מסוג כלשהו.

נוכח כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים והתנאי שמשך שלוש שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירה כלשהי כנגד הגוף, למעט עבירת איומים.

2.מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים והתנאי שמשך שלוש שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירת איומים.

3.קנס בסך של 2,500 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר תחילתם ביום 1.7.2011 ובכל 1 לחודש. לא יעמוד הנאשם בתשלום כלשהו במלואו ובמועדו תעמוד תקופת המאסר לריצוי מיידי ומלא.

4.פיצוי בסך של 2,000 ₪ אשר ישולם למתלונן באמצעות המזכירות עד ליום 1.8.2011.

5.ניתן בזאת צו של"צ כנגד הנאשם אשר יבוצע באופן המפורט בתסקיר שירות המבחן. הנאשם מוזהר בזאת כי עליו לבצע את עבודות השל"צ בהתאם לתוכנית ובמלואן, שאם לא כן רשאי בית המשפט להפקיע את עבודות השל"צ ולהטיל עליו לשאת בעונש ממשי.

ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.