מדינת ישראל נ' הייב(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן שעניינה החזקת נשק.

הודאת הנאשם הייתה על דרך הסדר טיעון במסגרתו הסכימו הצדדים כי כתב האישום יתוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ובטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש התקבל תסקיר מאת שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

עוד הוסכם כי המאשימה תעתור להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 16 חודשים, ועונשים נלווים, ואילו הסניגור יעתור להשית על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל.

כך הוסכם, כי המאשימה תטען להשתת מאסר מותנה וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

בהתאם להסדר הטיעון כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע עפ"י הודאתו בעבירה של החזקת נשק שלא כדין. כעולה מעובדות כתב האישום עובר ליום 14/07/10 החזיק הנאשם בכפר טובא אקדח טעון במחסנית ובה 5 כדורים בקוטר 9 מ"מ כשהוא עטוף בבד ללא רשות עפ"י דין להחזקתו, וללא רשות להחזקת תחמושת.

בגדר הסדר הטיעון הוריתי אף על הגשת תסקיר שירות המבחן. תסקיר כאמור מונח בפניי.

2.מחד תצוין לחומרא מהות העבירה שעבר הנאשם, בשים לב לטיבה, אופייה ונסיבות ביצועה, שעה שיש בה ככזו, כדי לחתור תחת שלומו ובטחונו של הציבור. עבירות הנשק הפכו נפוצות במקומותנו, ולפיכך על בית המשפט לומר דברו במקרים כגון דא ולשדר מסר הולם לנאשם זה בפועל, ולנאשמים אחרים בכוח.

3.מאידך, שמתי לבי להודאת הנאשם, לקיחת האחריות, חסכון זמן שיפוטי יקר, התיקון שנעשה בכתב האישום אשר יש בו כדי לרדת לשורשו של עניין, והעובדה כי הנאשם שבפניי הינו בחור צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר זוהי לו עשייתו הראשונה בפלילים.

4.שמתי לבי אף לתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם, בשים לב לטיבו, למהותו, לליבתו, שעה שכעולה מהתסקיר שירות המבחן לא התרשם מקיומם של קווים עבריינים מושרשים בצורת מחשבתו ובדרך ניהול חייו של הנאשם, סוגיה העולה בקנה אחד גם עם האסמכתאות נ/1 אשר הונחו בפניי כעולה מטיעוני בא-כוחו.

להערכת שירות המבחן, ההליכים המשפטיים והמשטרתיים, הגינוי מצד אביו של הנאשם, מעצרו הנוכחי, מהווים גורם מרתיע ומשמעותי בפני הנאשם לבל יחזור על מעשים אלה בעתיד. יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בעבירה חמורה, נמנע משירות המבחן מלבוא בהמלצה בעניינו של הנאשם, ואולם שירות המבחן המליץ כי בשיקולי הענישה יילקחו בחשבון גילו הצעיר של הנאשם, והעובדה כי עד לביצוע העבירה ניהל אורח חיים נורמטיבי.

5.בנסיבות העניין, לאחר שערכתי איזון ראוי בין מקבץ הנסיבות לחומרא לקולא, מצאתי את הסדר הטיעון ואת גדרי הענישה המוצעים במסגרתו, באשר הוא ראוי, אינו נוגד את תקנת הציבור, אינו חורג ממתחם הסבירות, ולפיכך אני רואה לכבדו.

ב"כ הנאשם הפנה אותי לפסיקה רלוונטית בעבירות דנן. יחד עם זאת ראוי לציין כי כל מקרה לגופו, ובית המשפט, בשים לב לשיטת המשפט הנוהגת במקומותנו, נוהג בענישה אינדוודואלית, תוך שקלול כל מקרה הצריך בעניין זה, ועריכת האיזון הראוי בין האינטרסים הנלחמים על הבכורה.

6.במקרה דנן, סבורה אני כי רף הענישה המוצע ע"י המאשימה על דרך השתת 16 חודשי מאסר בפועל אינו מידתי בנסיבות העניין ואין בו כדי לערוך את האיזון הראוי הצריך בהקשר זה, שעה שהשתת ענישה כאמור לא תשקלל נכונה את מקבץ הנסיבות לקולא עליהן ראיתי להצביע לעיל, כמו גם את מיהות העושה ונסיבותיו האישיות, כמו גם העובדה כי עסקינן בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר זוהי עשייתו הראשונה בפלילים.

מאידך, הרף המוצע ע"י הנאשם אף הוא נוקט בקו חורג לקולא ואין בו כדי לשקלל נכונה את השינוי בענישה היוצא לעת האחרונה מפתחו של בית המשפט העליון ומפתחם של בתי המשפט המחוזיים, טיבו של הנשק שנתפס אצל הנאשם, העובדה כי הוא היה טעון במחסנית ובה 5 כדורים, סוגיה אשר משנה ממקרים אחרים בענייננו.

עוד ראוי להפנות בהקשר זה גם להמלצת שירות המבחן כעולה מהתסקיר אשר הינה שונה מהמלצה שהובאה בפניי במסגרת התיקים האחרים.

7.סופו של יום, נוכח כל שפורט לעיל, ולאחר שערכתי איזון ראוי בין האינטרסים הנלחמים על הבכורה, ובין הנסיבות לחומרא ולקולא ובזיקה להסדר הטיעון אני משיתה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 22/02/11.

ב.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים כל עבירת אלימות מסוג פשע, או כל עבירה בנשק מסוג פשע ויורשע בגין אחת מאלה.

ג.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איום או עבירה בנשק מסוג עוון ויורשע בגין אחת מאלה.