מדינת ישראל נ' הייב(עציר)

החלטה

אני משחררת את עו"ד נג'מה הייב ואת הסנגוריה הציבורית מייצגו המשיב בתיק זה.

ניתנה והודעה היום י"א באייר התשע"א, 15/05/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

החלטה

בהחלטה מיום 23.3.11 קבעתי כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת האישומים נגד המשיב, וכי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

עם זאת, לאור העובדה כי למשיב שתי הרשעות קודמות בלבד בתחום הרכוש, וכי הוצעה חלופת מעצר המצויה במרחק ניכר ממקום מגוריו וממקום פעילותו, ראיתי להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר אשר יבחן את מידת מסוכנותו ואת טיב החלופה המוצעת, בטרם אכריע בבקשה זו.

יצויין כי שלושת המעורבים האחרים בפרשה שוחררו לחלופת מעצר, אך לעניין זה התייחסתי כבר בהחלטה מיום 23.3.11, וקבעתי כי אין לגזור גזירה שווה בין המשיב לבינם בשל מידת המעורבות של כל אחד מהם בפרשה ועברם הנקי של האחרים.

ביום 11.5.11 הונח בפני תסקיר המעצר של שירות המבחן. התסקיר מפרט את נסיבות חייו של המשיב, שהינו כבן 22, רווק, בוגר 12 שנות לימוד ועובד כעצמאי בחשמלאות רכב ומכירת אביזרי רכב.

המשיב התייתם, אמנם, מאביו בגיל צעיר, אך לא דווח על קשיים מיוחדים בשנות ילדותו ונערותו. אדרבא: שירות המבחן דווח על התנהלות בוגרת וסיוע לאם בבית ומאוחר יותר אף בפרנסת המשפחה.

קצינת המבחן לא התרשמה גם מתכנים המשקפים דפוסי חשיבה, התנהגות ותקשורת מרדנית וכוחנית ביחסיו של המשיב עם אוכפי חוק, וגם לא מדפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים. לדבריה, מתמקד המשיב בביסוס עתידו המקצועי וקשריו עם בני משפחתו הגרעינית, ומשכך, האפשרות להישנות עבירה הינה נמוכה, לדעתה.

אשר לחלופה המוצעת בבית דודו של המשיב בסכנין, בפיקוחו ובפיקוחה של אמו אשר תגיע לביקורים בהתאם לצורך, התרשמה קצינת המבחן כי מדובר בחלופה ראויה, כי המשיב נוהג בכבוד וממושמע כלפי המבוגרים במשפחתו, כי מערכת היחסים בין המשיב למשמורנים המוצעים מושתתת על כבוד הדדי, וכי המפקחים המנהלים אורח חיים נורמטיבי הינם שקולים ואחראיים, ויוכלו להוות גורם מציב גבולות ותומך עבור המשיב. כן סבורה כי היות החלופה מרוחקת מסביבתו החברתית של המשיב מוסיפה אף היא להתאמתה.

שני המשמורנים, וכן שתי משמורניות נוספות אחות המשיב ואשת הדוד, אשר לא נבדקו על ידי שירות המבחן. ארבעת המשמורנים נחקרו על ידי התובע, ולגבי האם והדוד אף הוגשו גיליונות רישום פלילי מהם עולה כי לאם שתי הרשעות קודמות בעבירות לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה–1965, לרבות עבירה של אי קיום צו בית משפט, וכן הרשעה משנת 2009 בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה וקשירת קשר לעוון (ככל הנראה בקשר לאירוע שבו הורשע גם הנאשם, והמוזכר גם בתסקיר המעצר). אין מדובר, אמנם, בעבר פלילי מכביד במיוחד, אך יש בו כדי ללמד על גישה בעייתית של האם כלפי החוק ועל מידת האמון המועטה שניתן לרחוש לה, כי תמלא את חובותיה כמשמורנית, וכי תעשה מעשה נגד בנה במידת הצורך.

מגיליון הרישום הפלילי של הדוד עולה כי לחובתו הרשעה אחת בלבד משנת 2009 בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עם זאת, נפתחו לו במהלך השנים לא פחות מ- 15 תיקים פליליים בעבירות שונות ובהן עבירות רכוש, אלימות, עבירות כלפי שוטרים, סחיטה ועוד. כל התיקים נסגרו מחוסר ראיות או מחוסר ענין לציבור, אך בריבויים יש כדי ללמד על מערכת יחסים בעייתית ביותר בין הדוד לבין המשטרה, אשר יש בה כדי להטיל צל כבד על מידת האמון שניתן לרחוש לו כמשמורן.

גם לאחר הגשת תסקיר המעצר וחקירת המשמורנים נותר כל צד בעמדתו. לטענת התובע הערבים שהוצעו אינם ראויים ולא ניתן ליתן בהם אמון נוכח עברם הפלילי וכן נוכח התנהלותם על דוכן העדים שעה שהתחמקו מלענות על שאלות בעניין עברם ומסרו מידע סלקטיבי ושגוי.

לטענת ב"כ המשיב מדובר בערבים ראויים כפי שקבע שירות המבחן, ויש בחלופה המוצעת, בצירוף שתי משמורניות נוספות, כיד לענות על צרכי המעצר.

לאחר שעיינתי בתסקיר המעצר, שמעתי את המשמורנים ושקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, מסקנתי היא כי ניתן, עקרונית, להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. על אף שהמסוכנות הנלמדת מן המשיב נוכח טיב המעשים שעשה, לכאורה, כמפורט בכתב האישום, היא אכן מסוכנות רבה, הרי שהתסקיר (כמו גם גיליון הרישום הפלילי) מלמד על דפוס התנהגות עברייני, אלא יותר מכך, על קושי בשליטה על דחפים וכעסים, במיוחד במצבי דחק. חוששני כי התרשמותה של קצינת המבחן מהעדרה של גישה מרדנית וכוחנית כלפי אוכפי החוק היא בעייתית משהו, נוכח התנהגותו של המשיב באירוע נשוא תיק זה, אך מקבלת אני את הערכתה כי אין מדובר בהתנהגות אופיינית עבור המשיב.

אשר לטיב החלופה: סבורני כי מקום החלופה המוצע הוא מתאים, ומצוי במרחק מספיק מסביבת מגוריו ופעילותו של המשיב, באופן שיקטין באופן משמעותי את הסכנה הנובעת מפניו. עם זאת, המשמורנים שהוצעו בענייננו אינם מתאימים לשמש חיץ בין המשיב ומסוכנותו לבין הציבור. עברם הפלילי של המשמורנים, אף שאיננו מכביד, מלמד על בעייתיות רבה במידת האמון שניתן לרחוש להם, כפי שפורט בהרחבה לעיל.

שתי המשמורניות הנוספות שהוצעו לא נבחנו על ידי שירות המבחן, ומכל מקום, על פי התרשמותי, אין מדובר במי שיש בידן להטיל מרות על המשיב ולמנוע פיזית או בכל דרך אחרת את קיום תנאי החלופה ולהבטיח את ההגנה על שלום הציבור ומשרתיו מפני המשיב.

אשר על כן, אני מורה, בשלב זה, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 11209-03-11.