מדינת ישראל נ' הייב(אסיר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973, ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2.על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, בתאריך 28.7.10 החזיק הנאשם ברשותו סם מסוכן מסוג קנביס, שלא לצריכה עצמית, במשקל כולל של 110.26 גרם נטו. בשלב מסוים, ולאחר שהבחין הנאשם בשוטרים עוברים במקום וקוראים "עצור משטרה", השליך הנאשם את הסם בתוך הרכב וניסה לברוח מהמקום, אך השוטרים מנעו מהרכב לברוח. הנאשם ניסה לברוח מהמקום, השליך את מכשיר הפלאפון הנייד שלו במטרה להעלימו, וכתוצאה מכך פגע הפלאפון באחד השוטרים. בהמשך התנגד הנאשם להתלוות לשוטרים לניידת לאחר שהם הודיעו לו שהוא עצור.

3.הנאשם יליד 1980, בן 30 היום, רווק ומתגורר בבית הוריו בטובא זנגריה. לחובת הנאשם נרשמו שתי הרשעות קודמות ; הראשונה מיום 26.11.09 בשל ביצוע עבירה של תקיפת שוטר מיום 22.9.08. בעקבות ההרשעה בעבירה זו הוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים ופיצוי כספי לשוטר בסך 5,000 ₪. ההרשעה השנייה הינה בגין החזקת סמים לצריכה עצמית. בגין עבירה זו נגזר עליו עונש מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך שנתיים. גזר דין בגין עבירה זו ניתן ביום 22.4.10 ועל כן המאסר על תנאי בגין עבירה זו היה בתוקף ובר הפעלה במועד ביצוע העבירה נשוא התיק דנן.

4.בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר קצין מבחן, אשר פירט את מצבו המשפחתי, כולל התייחסות להיסטוריה המשפחתית והקשר שלו עם הוריו. במהלך פגישתו עם קצינת המבחן תלה הנאשם את התנהגותו ואת השימוש שלו בסמים בתאונת עבודה שאירעה לו בשנת 2007 ושבמהלכה הוא נפצע ברגל והיה מרותק לביתו במשך כשנתיים לאחר מכן.

לבקשת קצינת המבחן ביצע הנאשם שתי בדיקות שתן ; הראשונה הייתה נקייה ואילו השנייה העידה על שימוש בסם מסוג קוקאין. קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם נמצא בשלב בו הוא מתכחש לחלקים בעייתיים בתפקודו, מפגין כלפי חוץ שכביכול מדובר באדם חיובי שערך שינוי בתפקודו והתנהגותו, אך לאמיתו של דבר הוא מסתיר את הבעייתיות בהתנהגותו. על סמך כל האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

5.ב"כ המאשימה עתרה בטיעוניה להטלת עונש מאסר בפועל של ממש והפעלת המאסר על תנאי בן חמישה חודשים התלוי ועומד נגדו בגין עבירת הסמים כמפורט לעיל. היא התייחסה לאופיו האלים של הנאשם ולעובדה שזה אינו המפגש הראשון בין הנאשם לבין השוטרים, אשר מסתיים בהתנגדות אלימה מצידו. לטענתה, השוטרים אשר אמונים על שלטון החוק צריכים לקבל הגנה גם מטעם בית המשפט, וזאת בהמשך למגמה שחלה לאחרונה המשקפת החמרה עם מבצעי עבירות נגד שוטרים.

6.ב"כ הנאשם התייחס בטיעוניו לתנאים הסביבתיים בהם גדל הנאשם וטען, כי הוא נקלע לשימוש בסמים רק בעקבות אותה תאונה בה הוא נפצע קשה בשנת 2007. הנאשם העביר 29 שנים מחייו מבלי להיות מעורב בעבירה כלשהי, ועובדה זו, בהתחשב בסביבה בה הוא גדל, מהווה נתון חיובי מבחינתו. הוא טען עוד, כי על אף שכמות הסם שנתפסה מוגדרת ככמות שאינה לצריכה עצמית, הרי מדובר בסם שיועד לצריכה עצמית. בהתחשב בסוג וכמות הסם שנתפס, הרי לא נשקפה סכנה לציבור מהתנהגותו של הנאשם, הוא לא פגע באף אחד מלבד בעצמו.

7.בענייננו, יש לתת משקל לשיקולי הענישה השונים ; בין היתר יש לתת את הדעת לחומרת העבירות המיוחסות לנאשם. מדובר בעבירות חמורות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אשר מצדיקות הטלת עונש מרתיע, אשר מתבטא במאסר בפועל של ממש. מן הצד השני יש לתת את הדעת לסוג הסם שנתפס, שאינו נמנה עם הסמים הקשים ביותר, וכן לעובדה שמדובר בסם שיועד, ככל הנראה, לצריכה עצמית של הנאשם.

זאת ועוד, יש לתת את הדעת לעובדה שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בהזדמנות הראשונה, ובכך הוא חסך זמן שיפוטי יקר וממושך לשמיעת התיק.

מנגד יש לתת את הדעת גם לעברו של הנאשם ולעובדה שהוא ביצע את העבירות נשוא תיק זה כאשר עומד ותלוי נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. עובדה זו מלמדת, כי שני מאסרים על תנאי שהוטלו עליו, אחד מהם בר הפעלה, לא הרתיעו את הנאשם ולא מנעו ממנו לבצע את העבירות נשוא הדיון. זאת ועוד, התסקיר שהוכן בעניינו של הנאשם לא היה חיובי, הוא מצביע על המשך שימוש בסמים קשים ועל המשך הבעייתיות בהתנהגותו.