מדינת ישראל נ' הבה

החלטה

בפני בקשה להורות על המשכם של התנאים המגבילים אשר נקבעו בעניינו של המשיב וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אך חלק על קיומה של עילת מעצר ובנסיבות הללו עתר לבטל את ההגבלה על חירותו של המשיב ולחילופין עתר לאפשר למשיב לצאת לעבודה תוך שהוא מלווה בכל העת על ידי אימו הערבה המפקחת.

ב"כ המשיב טען כי העבירות המיוחסות למשיב אינן מצויות ברף החומרה הגבוה, אינן מלמדות על מסוכנות הנשקפת מפניו ואינן מצדיקות שלילת חירותו. עוד הפנה לעובדה כי המשיב מצוי במצוקה כלכלית קשה ויש הכרח ביציאתו לעבודה ולפיכך הציע כי המשיב יצא לעבודה בעבודות שרברבות תוך שהוא מלווה בכל העת על ידי אימו.

ב"כ המבקשת טענה למסוכנות גבוהה הנשקפת מהמשיב והנלמדת הן נוכח העבירות המיוחסות לו בכתב האישום והן נוכח עברו הפלילי והעובדה כי ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו שעה שתלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן 12 חודשים שלא הרתיע אותו מלשוב ולנהוג בפסילה.

ב"כ המבקשת עתרה כי כל התנאים שנקבעו בעניינו של המשיב ובהם מעצר בית מלא בפיקוח יעמדו בעינם עד תום ההליכים ויבטיחו את שלום הציבור מפני התנהגותו של המשיב.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים אני דוחה את הטענה לפיה לא קמה עילת מעצר בעניינו של המשיב וקובעת כי בנסיבות המקרה והמשיב קמה עילת מעצר מוצקה בדמות מסוכנות.

סבורני כי נהיגתו של המשיב כשהוא פסול מלנהוג לאחר שבית המשפט לתעבורה פסל אותו מנהיגה למשך שנים ארוכות תוך שהוא מדגיש כי מדובר בנאשם אשר התנהגותו היא חסרת רסן ומסכנת את ציבור המשתמשים בדרך באורח משמעותי ביותר ומעידה על תפיסת עולם עבריינית ועל זלזול מוחלט בהוראות החוק ובגורמי אכיפת החוק, מלמדת כי עסקינן במשיב מסוכן.

כאמור כבר בית המשפט לתעבורה התרשם כי מדובר במי שמגלה תפיסת עולם עבריינית תוך שהוא מזלזל זלזול מוחלט בהוראות החוק ובגורמי אכיפת החוק ומהווה סיכון ממשי ומיידי לכל עובר אורח המצוי בסביבתו ונדמה כי התנהגותו של המשיב אך מאוששת הערכה זו של בית המשפט . משנסתבר כי זמן קצר לאחר שנגזר דינו והוא נפסל מלנהוג למשך תקופה ארוכה כמו גם נגזרו עליו מאסר לריצוי בפועל בן 18 חודשים ומאסר על תנאי ממושך בן 12 חודשים, שב המשיב לנהוג כמתואר בכתב האישום הרי שהמשיב לימד על עצמו באופן ברור וחד משמעי כי אין כל משמעות להוראות בית המשפט בעיניו וכי הוא מזלזל באופן מוחלט בהוראות החוק ובגורמי אכיפת החוק.

המשיב לימד על עצמו כי לא ניתן ליתן בו כל אמון ואם מאסר בן 18 חודשים לצד מאסר על תנאי בן 12 חודשים לא הצליחו להרתיע אותו מלשוב ולבצע את העבירות, מי יתקע כף בפני בית המשפט כי דווקא היום יחליט לשמור על הוראות בית המשפט?

בנסיבות הללו ומשנקבעה קיומה של עילת מעצר מוצקה יש מקום להשתת תנאים מגבילים בעניינו של המשיב ולהגבלת חירותו וזאת משום שמסוכנותו של המשיב בולטת והחובה להגן על הציבור מפני מסוכנותו מחייבת הטלת תנאים מגבילים בדמות הגבלת חירות. בוודאי שלא ניתן להשיג את תכלית המעצר בעניינו של המשיב בפסילתו מלנהוג כעתירת בא כוחו שהרי ממילא עסקינן במשיב פסול לנהיגה, פסילתו זו לא הספיקה להבטיח כי אכן יציית להוראות בית המשפט ולא ינהג כפי שנקבע כך שאין כל תכלית בפסילתו עד תום ההליכים, שהרי ממילא הוא פסול.

המשיב לימד על עצמו כי הוא לא מציית להוראות בית המשפט ולפיכך אין מקום ליתן בו אמון באופן שבית המשפט יסתפק כעתירת בא כוחו בפסילתו בלבד.

בכל הנוגע ליציאה לעבודה, ככל שניתן לשקול יציאה לעבודה בעניינו של המשיב הרי שבוודאי לא ניתן להלום עתירה ליציאה לעבודה בעבודות שרברבות הכוללות ניידות ממקום למקום משך שעות ארוכות מבלי שלרשויות אכיפת החוק יש כל יכולת פיקוח ואכיפה של תנאי השחרור מה גם שלא מתקבלת על דעתו של בית המשפט כי אמו של המשיב אישה מבוגרת, תתלווה אליו משך כל שעות היום לעבודה בשרברבות לצורך פיקוח.

בנסיבות הללו ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין אני קובעת כי כל התנאים שנקבעו בעניינו של המשיב, לרבות מעצר הבית המלא בפיקוח, יעמדו בעינם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

ניתנה והודעה היום י"ב אלול תשע"א, 11/09/2011 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

הוקלד על ידי: חדווה ינר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: