מדינת ישראל נ' האדיה

בפני

כב' השופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק, כמפורט להלן.

הנאשם קיבל דו"ח בגין עצירת רכבו ברח' צאלח א-דין באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה, בניגוד לתקנה 71() לתקנות התעבורה.

הנאשם ביקש להישפט, כפר בעובדות כתב האישום וטען, תוך שהוא מציג תמונות מהרחוב המדובר, כי לא הפריע לתנועה, אלא עמד והמתין שרכב אחר יצא מחניה, תוך שהוא מאותת. בזמן שהוא חנה הגיע אליו השוטר ונתן לו דו"ח.

לטענת השוטר, שמועסק בשכר לצורכי אכיפת עבירה זו ברחוב הנ"ל, העיד בפני, מדובר ברחוב עמוס וכי נהגים רבים עוצרים ומחכים שרכב יצא מחניה כדי שיחנו, וכך חוסמים את התנועה. לטענתו רכב הנאשם עמד במשך 4 דקות וגרם הפרעה.

הנאשם טען מנגד כי מותר לו לעמוד 4 דקות, כי הבחין בג'יפ שמאותת על כוונתו לצאת מחניה ובכל מקרה, לא חסם את התנועה.

מהתמונות שהוצגו בפני ומהיכרותי את הרחוב, מדובר בכביש רחב יחסית וגם אם רכב עומד "בחניה כפולה" אין כל מניעה לעקוף אותו.

לא מדובר בנאשם שהמתין דקות ארוכות, מבלי לדעת האם ימצא מקום חניה אם לאו, כי אם בנהג שהבחין ברכב ספציפי שעומד לצאת מהחניה והמתין ליציאתו מהחניה על מנת שיתפוס את מקומו. במקרה זה העצירה הצפויה קצרה , ספק בעיני אם אכן הפריע לתנועה, ואף אם סבר השוטר שיש בעצירתו משום הפרעה, הייתי מצפה מהשוטר להורות לנאשם לפנות את המקום ולא לעמוד עם שעון עצר לספור 4 דקות, לבקש רישיונות ולרשום דו"ח ורק לאחר מכן להודיע לנאשם כי נרשם לו דו"ח על הפרעה לתנועה, ומאחר שכבר נרשם דו"ח, לא ניתן לבטלו ועליו להגיע לבית המשפט אם הוא חולק עליו.

אני מאמינה לנאשם כי מלבד השוטר שהעיד בפני, היו עוד 3-4 שוטרים וכי שוטר אחר לקח לו הרישיון. בנסיבות אלו, ועל פי הנהלים, היה גם על השוטר הנוסף למלא מזכר, בין אם הבחין בעבירה ובין אם לאו.

משלא נעשה כך, די היה בעדותו של הנאשם כדי לעורר בי ספק לגבי השאלה האם נעברה עבירה של הפרעה לתנועה, ולכן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

מזכירות תשלח הכרעת הדין לצדדים ותבהיר לנאשם כי לאור התוצאה, תאריך הדיון שנקבע ליום 5/6/12 מבוטל בזאת.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב , 17 מאי 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: