מדינת ישראל נ' דרעי(עציר)

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
54476-02-11
31.3.2011
בפני :
ציון קאפח

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
מאיר דרעי (עציר) על-ידי ב"כ עוה"ד סוחמי ולוטן
החלטה

החלטה

השאלה הצריכה להחלטה זו,האם עובדות כתב האישום מקימות עבירה על פי סעיף 332(5) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

המשיב הינו מתווך לא פורמאלי("מאכר") בענייני משרד התחבורה ורישיונות למיניהם הקשורים למשרד זה.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום,זייף המשיב לכאורה רישיונות נהיגה זמניים ואישורי המכון הרפואי לנהגים פסולים לנהיגה.הזיוף נעשה בנסיבות מחמירות בכך,שבין השאר,אפשר לנהגים פסולים מלנהוג או בלתי כשירים,לנהוג כלי רכב ובכך להוות סכנה לבטיחותם של המשתמשים בדרך.

כתב האישום מונה 14 אישומים ולצידם הוראות חוק שעניינן עבירות זיוף ,עבירה על פי פקודת התעבורה וכן הוראת החוק הצריכה להחלטה זו,שעניינה סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה.

ב"כ המשיב טוען כי עובדות כתב האישום אינן מגלות עבירה על פי סעיף 332(5).הוא סומך יתדותיו על לשון הסעיף ועל פסיקה.

מנגד,סבורה ב"ב המדינה ,כי הוראת חוק זו מושתתת על אדנים משפטיים מוצקים.

דיון:

תחילה נביא את לשון הסעיף:

"העושה אחת מאלה ,בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחות,דינו-מאסר עשרים שנים:

(5) גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור,בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו."

השאלה הינה האם אדם פרטי שאינו נושא בשום תפקיד רשמי ,נכנס לגדר נמנע מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

בנקודה זו הפנתה התובעת לע"פ 4420/10,4461/10 ו6270/10 מדינת ישראל נגד פלוריס ואח' (תק-על 2011(1),1186).

בפסק דין זה דן בית המשפט העליון בשאלה האם אדם פרטי-"מאכר"- נכנס לגדר קבוצת האנשים אשר עליהם מוטלת חובה להימנע מלעשות מעשה. בית המשפט קבע מפי כבוד השופט א.א לוי כי המתווך בא בנעליהם של בעלי הרכבים, באותו מקרה, אשר עליהם הייתה מוטלת חובה שלא לנהוג בכלי רכב אלא רק לאחר שנבדקו כדין.

מכח ההיקש יש לצעוד בנתיב הבא:סעיף 18(ג) לחוק העונשין מגדיר מחדל כ"חובה לפי כל דין או חוזה".החובה קמה על פי סעיף 10 לפקודת התעבורה,המחייב לנהוג עם רישיון נהיגה תקף.משכך. המשיב בא בנעליהם של כל אותם נהגים אשר נהגו כלי רכב, כאשר הם אינם מורשים לעשות כן בין משום שהם פסולים ע"י בית משפט ובין שהם פסולים מטעמי בריאות.

אינני נכנס לשאלת היסוד הנפשי, אשר עליה נתן דעתו בית המשפט העליון, זאת משום היא אינה צריכה להחלטה זו.

הטענה המקדמית נדחית בזה.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"א, 31 מרץ 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>