מדינת ישראל נ' דריבין(עציר)

החלטה

מזכירות בימ"ש תפתח תיק עזר לתיק.

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

החלטה

אני פוסק לטובת עדה מס' 1 הוצאות בסך 150 ₪.

העדה תיגש למזכירות ותמסור פרטיה לצורך קבלת הסכום.

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מיחס לו עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום ביום 19.1.12 בסניף סופר פארם בקניון "אבנת" בפתח תקווה, נטל הנאשם שלושה בקבוקי בושם מהמדפים בסך כולל של 1,090 ₪, הכניסתם לתיקו ועבר את הקופה מבלי לשלם.

מטעם המאשימה העידה המתלוננת, מנהלת המשמרת בסניף. המתלוננת העידה כי ראתה את הנאשם לוקח את הבשמים מכניסם לתיקון ועובר את "קו הקופות". המתלוננת מסרה כי הנאשם לקח בתחילה שני בשמים, ולאחר שעוכב על ידיה ועל ידי עובדים במקום, לקח אף בושם שלישי. הנאשם העיד להגנתו אך סירב להיחקר בחקירה נגדית ולא השיב לשאלות המאשימה.

בכל הנוגע לממצאי המהימנות אני נותן אמון בגרסת המתלוננת ודוחה את גרסת הנאשם.

המאשימה הוכיחה את היסוד העובדתי של העבירה.

ב"כ הנאשם טענה כי לא הוכח היסוד הנפשי. ברם לאחר שבחנתי את הטיעונים סבורני כי עלה בידי המאשימה להוכיח אף שהנאשם התכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע, כהגדרת סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין.

אמנם מעשיו של הנאשם כאשר הוא לקח את בקבוק הבושם השלישי לעיני העובדים במקום מלמדים על פגם בשיקול דעתו של הנאשם, אך אין בכך כדי לשלול את היסוד הנפשי. מובן הדבר שהנאשם לא התכוון להחזיר את הבשמים שלקח, ולא ניתן לקבל את האפשרות כפי שהיא עולה לכאורה במשטרה שהתכוון רק להריח אותם.

מתוך נסיבות האירוע, שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם התכוון לשלול את הבשמים שלילת קבע.

אשר על כן אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 19.11.12 בסניף סופרפארם בקניון אבנת בפתח תקווה נטל הנאשם שלושה בקבוקי בושם מהמדפים, בסך כולל של 1,090 ₪, הכניסם לתיקו ועבר את הקופה מבלי לשלם.