מדינת ישראל נ' דריבין(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותו בעבירות כדלקמן:

1. בעבירה של נסיון גניבה, על פי סעיף 384, ביחד עם סעיף 25, לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן החוק).

2. בעבירה של תקיפה סתם, על פי סעיף 379 לחוק.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"א, 24/01/2011 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נסיון גניבה ותקיפה סתם, כשעבירת האלימות נלוית לעבירת נסיון הגניבה, לאחר שהנאשם נתפס בכף, כשהוא מנסה ביחד עם אחרת לגנוב מחנות ניו פארם ברמת השרון שני בשמים בשווי כולל של 708 ש"ח.

העבירה בוצעה בתאריך 12.3.06 ונראה שעקב אי איתור הנאשם, נמחק כתב האישום המקורי שהוגש נגדו ורק בחודש שעבר הוגש כתב אישום מחודש.

כך או כך, עולה שהנאשם שהינו יליד 80 הורשע בעברו 3 פעמים. ההרשעה האחרונה בגין עבירות מאוחרות לעבירה עליה הוא נותן את הדין היום, אולם ניתן על דפוס התנהגות של אלימות וביצוע עבירות רכוש.

כיום מרצה הנאשם מאסר בפועל של 11 חודשים ולאור חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, הסכימה המאשימה לא למצות עימו את הדין ולהסתפק במאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם ביקשה שתקופת המאסר על תנאי תהיה קצרה, לאור אופי ונסיבות המקרה.

כמו כן, ביקשה להימנע מהטלת קנס, בהתחשב בכך שהנאשם מרצה כיום תקופת מאסר לא קצרה, אין לו תמיכה מבחוץ ולו היה מצרף תיק זה לתיק בגינו הוא מרצה את המאסר בפועל, לא היה עונשו משתנה באופן משמעותי.

עיון בגליון הרשעותיו הקודמות, מצביע על כך שהנאשם פעם אחר פעם פוגע ברכושו של הזולת ומקבל הזדמנויות חוזרות ונשנות, כנראה על רקע טענותיו כי אינו זוכה לתמיכה מבחוץ.

דומני כי לא ניתן שלא להטיל על הנאשם תשלום קנס בנסיבות אלו, אם כי לעניין גובהו, אתחשב בנסיבותיו האישיות.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש, למעט עבירה על פי סעיף 413 או כל עבירת אלימות, במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

2.הנאשם ישלם קנס בסך 700 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים, בסך 350 ₪ כ"א, הראשון עד תאריך 1.7.11 והשני עד תאריך 1.8.11.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום.