מדינת ישראל נ' דרור

החלטה

מאשרת לעד, אברהם נאור, הוצאות בסך 180 ₪.

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ג, 14/02/2013 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

פרשת הגנה

לאחר שהוסברו לנאשם זכויותיו, בוחר להעיד.

הנאשם מוזהר לומר את האמת, ולא צפוי לעונשים הקבועים על פי חוק.

הנאשם:

אני 15 שנה שירתי את המדינה ואני שומר חוק. גם עבר תעבורתי נקי לחלוטין מעולם לא היתה לי עבירה של דיבור בטלפון בזמן נהיגה.

באותה עת לא עבדתי. לקחתי רכב מחבר על מנת לנסוע ללשכת אבטלה. מדובר בשני רחובות מהמקום הספציפי הזה. חזרתי חזרה על מנת לאסוף את החבר בצומת כאשר הגעתי אשתי, שהיתה בחודשים ראשונים להיריון התקשרה. במצב כזה אני מחויב להרים את הטלפון לפחות להגיד לה שאני עוצר בצד. הרכב היה בעצירה מלאה בצומת ללא נסיעה. השוטר שבא מרח' מאונך לי זיהה אותי, ככל הנראה, מחזיק את הטלפון בצומת עצמה. פניתי לעצור בצד כפי שאמרתי שהטלפון לא בידיים שלי אלא במושב לידי אז כשנעצרתי נעמדה לידי הניידת וביקש ממני לצאת מהרכב ולהציג רישיון. אמרתי לו שלא ראיתי אותו ועצרתי בצד כדי לנהל את השיחה. הוא ענה לי שהוא ידע שאני לא ראיתי אותו. לא התבצע כריזה או סימון. מדובר ברח' צדדי בראש העין. האם כאשר אני עומד בעמידה מלאה ולא בניסה והאקט היחידי שאני עושה האם זה מצדיק דוח על שימוש בטלפון.

חקירה נגדית:

ש. כאשר התחלת את הנסיעה היכן הטלפון היה מונח

ת. הרכב לא שלי ולכן אין שם דיבורית. הטלפון היה מונח ליד הנד ברקס מתחת לרדיו

ש. אמרת שזה לא רחוב סואן אלא שק

ת. נכון

ש. היה לך תמרור עצור בכיון נסיעתך

ת. אני חושב שיש שם זכות קדימה ולא עצור.

ש. ולא היתה תנועה בכביש

ת. כלום. אני לבד

ש. כאשר ראית שאשתך מתקשרת חשבת כי זה מקרה חירום זה היה לפני הצומת