מדינת ישראל נ' דרור(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשה זו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שעניינן איומים, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שביום 3.6.11 בשעה 01:48 או סמוך לכך שהה עם חבריו בפארק ברחוב אלקלעי בנתניה כשהם נתונים תחת השפעת משקאות משכרים ומאזינים למוסיקה בקול רם באמצעות רמקולים. שוטרים שהגיעו למקום בעקבות תלונת השכנים לא נענו ע"י המשיב וחבריו לפנות את הרמקולים מהמקום ובהמשך אף תקף המשיב את אחד השוטרים בעת שהובל לתחנת המשטרה, השמיע איומים חמורים ביותר כנגד השוטרים שהיו בארוע, כמפורט בכתב האישום. בהמשך, גם התנגד לרדת מניידת המשטרה וניסה להפיל את השוטר.

ב"כ המבקשת טענה כי בידה ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הכוללות דוחות פעולה של השוטרים אשר נכחו במקום הארוע כשלכך מתווספת שתיקתו של המשיב בחקירה.

הוסיפה וטענה המבקשת כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר שכן קיימת מסוכנות ממשיב זה כלפי הצבור מעצם המעשים המיוחסים לו מה עוד שלמשיב הרשעות קודמות מרובות בעבירות אלימות וביניהן עבירות אלימות כלפי שוטרים, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשיב, כך טענה המבקשת, ביצע את העבירות המיוחסות לו לגביהן ראיות לכאורה, שעה שתלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה כפי שהוטלו עליו בת.פ.7811-05-09 בית משפט שלום נתניה ביום 4.7.10 האחד בן 6 חודשים בגין עבירות אלימות כנגד הגוף והשני בן 3 חודשים בגין עבירות כלפי שוטרים או איומים.

בנסיבות אלו עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בציינה שקיימת מסוכנות ממשיב זה ולא ניתן לאיינה בדרך של חלופת מעצר כלשהי.

ב"כ המשיב עתר לשחרורו של המשיב בציינו שאין ראיות לכאורה למעורבות המשיב במיוחס לו. לטענת המשיב, כך ציין, הרי שהוא, המשיב, הותקף והוכה על ידי השוטרים ו"דוחות הפעולה הינם למעשה עדויות חלקיות וחסרות". עוד טען ב"כ המשיב כי דוחות השוטרים משקפים "מגמה צדדית ולא מלאה", שכן המשיב שהיה במקום האירוע וניסה להפריד בין המתקוטטים במקום האירוע נתפס ע"י השוטרים כמי שמנסה להתערב באירוע לא לו. הוסיף ב"כ המשיב כי רמת האלימות מהמשיב כלפי השוטרים כפי שמפורטת ע"י השוטרים היא מינורית והדברים שנאמרו ע"י המשיב כלפי השוטרים נאמרו מתוך מצוקה.

ב"כ המשיב טען כי נאשם נוסף שהיה במקום האירוע, הוא נאשם 2 בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשת המעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב שבענייננו, שגם לו עבר פלילי בעבירות שקשורות לשוטרים לא הוגשה לגביו בקשת מעצר עד תום ההליכים וכך יש לנהוג גם כלפי המשיב שבענייננו.

באשר לעילת המעצר – ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ההרשעות הקודמות ככל שנוגע למשיב.

ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב ולו בתנאים מגבילים כפי שיקבעו ע"י בית המשפט הכוללים חלופת מעצר בבית אימו שהינה חלופה ראויה שיש בה כדי לאיין מסוכנות המשיב שכן אמו שימשה כמפקחת על המשיב שעה ששוחרר למעצר בית בביתה בעבר במסגרת תיקים אחרים של המשיב ושל אחיו התאום.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתיק החקירה המשטרתי שהוצג לעיוני ובמצוי בו ושמעתי טיעוני הצדדים בפני.

נפסק לא אחת כי בית המשפט שעה שדן בבקשת מעצר עד תום ההליכים, תיק החקירה המשטרתי מצוי בפניו, שומע הוא את טיעוני הצדדים לגבי מהות ראיות התביעה, בוחן ובודק את הראיות כפי שהן בפניו מבלי שיכנס כלל לשאלת האמינות של הצדדים או משקלן של הראיות באופן המלא ביותר. כל מה שעל בית המשפט להשתכנע, לאחר שראה ובחן את מכלול הראיות הוא אם קיימות ראיות לכאורה, שהן תשתית עובדתית, אך משקלן אינו צריך להיות משקל ודאי, כלומר מוחלט, אלא שמשקלן רציני.

בענייננו, קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום במסגרתו הוגשה בקשת המעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב.

מצויים דוחות פעולה מפורטים של השוטרים שנכחו במקום האירוע נשוא הדיון ובהם פרוט האיומים שהשמיע המשיב כלפי השוטרים, אופן תקיפת השוטר וההפרעה לשוטרים במילוי תפקידם. כך גם עיון בתיק החקירה מלמד כי המשיב עצמו בחר בזכות השתיקה בחקירתו במשטרה.

יש בכל אלו ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו.

אף אם למשיב טענות באשר למהימנות העדים ו/או טענות ו/או הסברים באשר לאירועים אלו ו/או באשר לשתיקתו בחקירה במשטרה ו/או באשר להתנהלות אחרים באירוע – אין מקומם של אלה בדיון שלפני וטענותיו ככל שיהיו, ודאי שימצא מקומם וישקלו בבוא העת בדיון בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשה זו.

נפסק לא אחת שאין להחליט בקלות על מעצרו של אדם אשר טרם הורשע בדין ויש הצדקה להשתמש באמצעי זה רק באותם מקרים חריגים בהם קיימת אחת העילות שהוכחו לשם כך.

בענייננו, קיימת מסוכנות רבתי ממשיב זה כלפי בטחון הציבור ובכללו השוטרים הממלאים תפקידם כדין וזאת מעצם המעשים המיוחסים למשיב זה וכך גם מעברו הפלילי המכביד. בעברו של המשיב הרשעות קודמות מרובות בעבירות אלימות ביניהן אלימות כלפי שוטרים, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כך גם ביצע המשיב העבירות נשוא הדיון בענייננו, לגביהן ראיות לכאורה, שעה שתלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי האחד בן 6 חודשים והשני בן 3 חודשים שהוטלו עליו במסגרת ת.פ.7811-05-09 בית משפט שלום נתניה ביום 4.7.10 ושהינם ברי הפעלה כשאף בכך לא היה כדי להרתיע המשיב מלבצע המעשים המיוחסים לו לגביהם ראיות לכאורה כאמור.

אף שמתקיימת עילת מעצר, וקבעתי כאמור שקיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, הרי שעל בית המשפט לשקול אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה שיש בה כדי לאיין מסוכנות זאת עפ"י סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 המורה כי בית המשפט לא יצווה על מעצר, חרף קיומה של עילת מעצר אלא אם כן "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה או תנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה".

בנסיבות אלו, ומבלי לקבוע עמדה, נדחה הדיון ליום 29.6.11 שעה 12:30 על מנת שעד אז יוגש תסקיר מעצר ע"י שירות המבחן למבוגרים בעניינו של המשיב שיבחן האם קיימת חלופת מעצר ראויה אשר יהא בה כדי לאיין מסוכנותו של המשיב.