מדינת ישראל נ' דרויש

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד קרן זיגמן

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד הרצל חן

פרוטוקול

הכרעת דין

כתב האישום:

1.ביום 6/10/2009 בשעה 18:00, בסמוך לבית הנאשם בפרדיס, ירה הנאשם מספר יריות מאקדחו (מסוג "ברטה").

2.כתב-האישום מייחס לנאשם עבירה של ירי מנשק חם באיזור מגורים – עבירה לפי סעיף 340 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

3.הירי עצמו אינו שנוי במחלוקת, והנאשם מעולם לא הכחיש אותו. לטענתו, הוא ביצע את הירי לצורך הגנה-עצמית, עת שכניו, המצויים בסכסוך עמו, צרו על ביתו, השליכו אבנים והתכוונו לפגוע בו.

4.המחלוקת היחידה בין הצדדים היא האם יש בהסבריו של הנאשם כדי להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת ההגנה-העצמית.

דיון והכרעה:

5.סעיף 34 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, קובע כי:

"לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו.

ואולם, אין אדם פועל מתוך הגנה-עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים".

6.סעיף 34 ה' לחוק העונשין, שעניינו נטל ההוכחה, קובע כי:

"חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות – פלילית".

7.עם זאת, סעיף 34 כ"ב (ב) לחוק העונשין, קובע כי:

"התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות-הפלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג".

8.בספרו "הדין בפלילים – חוק העונשין", מהדורת 2006, כותב כב' השופט קדמי (בעמ' 465) כי:

"ההוראות הללו "משלימות" האחת את רעותה, וכי ההוראה שבסעיף 34 ה' הינה הוראה ראייתית הקובעת את סדרי הוכחת קיומה של התשתית הדרושה ליישומו של סייג: לחובת הנאשם עומדת "חזקה" שבחוק, והתביעה אינה נושאת בנטל הראיה לעניין העברה של התשתית הדרושה ליישומו של סייג. בעוד שבעסיף 34 כ"ב (ב) הינה הוראה מהותית, הנגזרת מחזקת החפות וחוזרת – מכוחה של חזקה זו – על הכלל הבסיסי לפיו: הנאשם נהנה מן הספק בכל הקשור ל"פליליות" המעשה המיוחס לו, כאשר הוא נושא בנטל הראיה בדבר קיומו של הספק".