מדינת ישראל נ' דרויש

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ירי מנשק חם באיזור מגורים בניגוד לסעיף 340 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

הבקשה שבפניי היא על יסוד סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, על פיה הנאשם מבקש שהמשטרה תספק לו נתונים סטטסטיים, דהיינו מספר התיקים שנפתחו ביחידת זכרון יעקב על ירי בשטח בנוי במהלך השנים 2009 ו- 2010; וכמה בתיקים אלה הובאו החשודים לדין; וזאת הואיל ונתונים אלה נחוצים לו לבחון קו הגנה נוסף של אכיפה סלקטיבית מצד הרשות.

הבקשה שהוגשה בכתב כאמור לעיל לא נתמכה בפסיקה ולא בעובדות ספציפיות המצביעות על בסיס לטיעון של אכיפה סלקטיבית.

רק בדיון שהתנהל בנוכחות הצדדים תמך ב"כ הנאשם את טיעונו בפסיקה אליה אתייחס בהמשך.

ב"כ המאשימה מתנגדת למבוקש בציינה בין היתר שהחומר אינו רלוונטי וכן שאינו מהווה חומר חקירה כהגדרתו בחוק. היא ביססה את טיעוניה בפסיקה שלא הכירה בנתונים סטטיסטיים כחומר חקירה אותו זכאי נאשם לקבל מכח סעיף 74 הנ"ל.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובטיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בענין, אני דוחה את בקשתו של ב"כ הנאשם מנימוקים כדלהלן:

כפי שנקבע בפסיקה, באשר לסיווג חומר "כחומר חקירה", אזי: "הרלוונטיות הלכאורית של החומר לאישום ולנאשם, הערכת הסיכוי, על פני הדברים, כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם ומידת ההצדקה שיש בהטלת נטל הבאת החומר של התביעה כחלק מפעולות חקירה על פי דין… די באפשרות כלשהיא, אף אם רחוקה, כי יתכן שהחומר רלוונטי לאישום ויוכל לשמש להגנת הנאשם, על מנת שביהמ"ש יפעיל את סמכותו לפי סעיף 74 (ד) לחסד"פ ודי לו (לסניגור) להצביע על קצה חוט שיש בידו כדי להראות שיתכן שמדובר בחומר חקירה" (בג"צ 9264/04 מ"י נ' בימ"ש השלום בירושלים ואח').

למונח אמנם לא נקבעו גבולות ברורים ומוגדרים ונקבע כי יש ליתן לו פירוש רחב, אולם כפי שנקבע לאחרונה בבש"פ 3071/11 בן שטרית נ' מ"י על ידי כב' השופטת ארבל, ככל שתהא פרישתו של המונח "חומר חקירה" רחבה, אזי אין היא בלתי מוגבלת.

ועל כן נקבע בב"ש (י-ם) 8922/09 מ"י נ' קובוס, שאין בנתונים הסטטיסטיים, כפי שמבוקש בענייננו, זיקה וקשר לאישום, אלא מדובר בחומר חיצוני לכתב האישום. ריחוק החומר המבוקש אף מוציא אותו מתחום הפריפריה של האישום. אמנם נקבע שם כי יתכן ויש בכח הנתונים המבוקשים לסייע לנאשם בהגנתו בדבר אכיפה בררנית, אולם הדרך לקבלת המידע היא פניה במסגרת חוק חופש המידע. ביהמ"ש מפנה בין היתר להחלטה, עליה מבסס ב"כ הנאשם את בקשתו, דהיינו עת"מ (מחוזי י-ם) 814/07 שם נידונה עתירה מכח הוראות חוק חופש המידע, ונקבע שיש מקום להעביר נתונים סטטיסטיים לנאשם. לכן לא ברור מדוע ב"כ הנאשם סבור שדווקא הפסיקה הנ"ל מבססת את בקשתו, שכן היא תומכת דווקא בעמדת המאשימה.

כך גם בב"ש (מחוזי חיפה) 2886/06 מ"י נ' בן נפתלי יגאל, קבעה כב' השופטת שרון נתנאל בענין דומה, שגם אם יכול שיהא בנתונים סטטיסטיים כדי לעזור לנאשם להוכיח טענתו, עדיין אין לראות בכך חומר חקירה שהרשות חייבת בהמצאתו לנאשם, שכן הדרך הנכונה היא פניה על פי חוק חופש המידע .

כב' השופטת נתנאל שרון התייחסה גם לפרשת מטר ע"פ (י-ם) 3063/06, אליה מפנה גם כן ב"כ הנאשם, ואומרת שביהמ"ש בענין מטר לא קבע באיזה דרך היה על המשיבה להשיג אותם נתונים סטטיסטיים, והוא גם לא קבע כי הם חלק מחומר החקירה.

אך יותר מכך כפי שנקבע בפרשת מטר הנ"ל, ניתן לחייב רשות להמציא נתונים סטטיסטיים שברשותה, רק אם תונח בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית ראשונית לאפליית נאשם; ואילו בענייננו לא הונחה תשתית כלשהיא אלא ההיפך, נטען שהבקשה מבוססת על רצונו של הנאשם לבחון קו הגנה של אכיפה סלקטיבית.

כב' השופטת נתנאל שרון בהחלטה הנ"ל ובב"ש חיפה 2303/08 אף הוסיפה ואמרה שספק בעיניה אם הנתונים הסטטיסטיים שלעצמם יש בהם כדי לבסס הגנה מן הצדק, שכן אין די להראות מהם האחוזים בהם מוגשים כתבי אישום בעבירות מסוימות, אלא יש להראות במקרה הספציפי בו מדובר שנשקלו שיקולים זרים, וכי כתב האישום הספציפי הוגש מתוך התעמרות בנאשם.

בענייננו, כפי שכבר ציינתי, וכפי שאומרת ב"כ המאשימה בסיכומיה, הנאשם לא הצביע על אינדיקציה ספציפית כלשהיא התומכת בטיעון של הגנה מן הצדק כמו אפליה על בסיס שיקולים זרים או אכיפה שרירותית. כפי שנקבע בענין ב"ש 4843/08 מ"י נ' בן גביר ואח', "… טענת האכיפה הסלקטיבית צריכה להטען בגבולות האישום הנידון וביחס לאותו אירוע".

ב"כ הנאשם לא טען אפילו קצה טענה לענין זה, שכן כזכור הוא מבקש רק לשקול קו הגנה זה, ובכך צודקת ב"כ המאשימה שמדובר במסע דייג שאינו מקובל, ושהפסיקה דחתה התנהלות שכזו על הסף.

יש לציין שהחלק הניכר של הפסיקה דחה בקשה כפי שהעלה ב"כ הנאשם הן במהות, ובעיקר באופן ניסוחה ובנימוקיה. כך בימ"ש השלום בירושלים בבש"פ 95333/08 הורה אמנם על המצאת נתונים סטטיסטיים, אולם זאת רק הואיל והונחה תשתית בסיסית לטענת האפליה; ואילו בת.פ. (שלום ביש"א) 144/05, ובב"ש (שלום ת"א) 992/04 נדחו בקשות נאשם לקבלת נתונים סטטיסטיים אם מהנימוק שאין מדובר בחומר חקירה, ואם מהנימוק שאין זכות מוקנית לקבל נתונים אלה כדי לבחון אם קיים בסיס לטענה של הגנה מן הצדק.

לפיכך אני קובעת בענייננו שאין מקום להענות לבקשה; וגם אם הנאשם עדיין מעונין בקבלת הנתונים המבוקשים, דרכו פתוחה לפעול על פי הוראות חוק חופש המידע.

הואיל וכך הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.