מדינת ישראל נ' דראגמה(עציר) ואח'

הכרעת דין

הנני מרשיעה הנאשם עפ"י הודאתו בשהייה בישראל שלא כדין בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, בהתחזות לאחר במטרה להונות בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק.

ניתנה והודעה היום א' אב תש"ע, 12/07/2010 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בשהייה בישראל שלא כדין, בהתחזות לאחר ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

בעברו עבירות דומות שנעברו באוקטובר 2009 בעטיין נדון ל-14 ימי מאסר ולמאסר מותנה אשר לא היה בהם כדי להרתיע.

דברים היפים לענייננו נאמרו ברע"פ 3173/09 פראג'ין נגד מדינת ישראל.

"... בשהייה שניה שלא כדין העונש הראוי הוא מאסר בפועל, לשם הרתעה, ואורכו צריך להיגזר מנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי ועם זאת, יובאו בחשבון נסיבות המצוקה. ברי כי עבירות נילוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, של חודשים ממושכים, וכן מאסר על תנאי וקנס. לגבי עבירות חוזרות ונישנות, ובודאי לגבי מי שמאסר על תנאי תלוי כנגדו, ניתן כמובן להחמיר יותר ולהפעיל את המאסר על תנאי בצורה מתאימה... יפה לענייננו גישה הדרגתית, תוך מתן סיכוי ל"הפקת הלקחים", מן הקל אל הכבד ואל הכבד ממנו, לפי הנסיבות".

במקרה דנן, בהתחשב בנסיבות הנאשם ובשים לב לעונשם של האחרים, נטולי העבר בתחום, הנני דנה לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל-7 חודשי מאסר מתוכם 3 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור כל עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך חודשיים אשר הושת בבית משפט השלום ת"א יפו ביום 20.10.09 בת.פ.9151-10-09, חציו בחופף וחציו במצטבר למאסר שהוטל.

סה"כ ירצה הנאשם 4 חודשי מאסר החל מיום המעצר 25.6.10.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום א' אב תש"ע, 12/07/2010 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, שופטת

הוקלד על ידי: מיכל גורן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: