מדינת ישראל נ' דראג(אסיר)

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום אני מרשיעה אותו בעבירות לפי

סעיף 12א(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של שהייה שלא כדין בישראל וזאת בנסיבות בהן בתאריך 3.8.10 נמצא שנכנס לישראל ושהה בה ללא אישורי כניסה ושהייה כדין וביום 12.10.10 שוב נמצא שנכנס ושהה בישראל שלא כדין.

ב"כ המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס ואילו הסנגור מבקש להסתפק בימים בהם היה הנאשם במעצר ודהיינו מיום 12.10 ועד היום וזאת בנסיבות המפורטות בטעוניו.

בעוד שהמאשימה מפנה לנסיבות המחמירות שעניינן בעיקר הישנות העבירה, הרי הסנגור מפנה לנסיבות האופפות את הכניסה לישראל – מצוקה כלכלית קשה בה שרויה משפחת הנאשם וכן לעובדה שאליבא דהגנה, המאשימה לא עשתה דבר לאיתור מעסיקו של הנאשם וכן לעובדה שיש והמאשימה מגיעה להסדרי טעון מקלים בהרבה.

שקלתי נסיבות הענין, טעוני באי כוח הצדדים וכל זאת לאור ההלכות השונות.

אכן, כפי שטוען הסנגור הבהיר בימ"ש העליון בהלכת פראג'ין כי יש להתייחס לעבירות העסקה, ההלנה וההסעה ביתר חומרה מאשר לעבירת השהייה וזאת בהיות אלה הראשונים בבחינת חוטאים המחטיאים את הרבים.

יחד עם זאת, הובהר גם באותו פסק דין כי יש להחמיר עם מי שחוזר ושונה בביצוע עבירת השהייה.

מסתבר, שהנאשם שלפני נתפס כשהוא מבצע עבירה של שהייה שלא כדין ביום 3.8.10 ומן הסתם התאם למדיניות הנקוטה בידי הרשות המופקדת על אכיפת החוק לא הוגש נגדו כתב אישום והוא שוחרר.

מן הסתם פרש הנאשם באופן מוטעה את ההליכה שהלכו לקראתו וזמן קצר לאחר מכן הוא חוזר ומבצע אותה עבירה וזו הפעם כבר נעצר והוגש נגדו כתב אישום.

בנסיבות בהן נהגו עם הנאשם ברחמים והוא שוחרר מידית לאחר ביצוע העבירה הראשונה ולמרות זאת הוא מעז פנים וחוזר ומבצע אותה עבירה כחודשיים לאחר מכן, רואה אני חומרה.

בנסיבות אלה יש לכתחילה למצות עמו את הדין.

יחד עם זאת, כמובן שמביאה אני בחשבון את מכלול הנסיבות המקלות כפי שפורטו על ידי הסנגור.

ביחוד אציין את ההודיה המידית אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין וכן חסכון בזמנם של עדי התביעה – כולם עובדי ציבור אשר אין עתותיהם בידיהם.

עוד מביאה אני בחשבון כי לא נלוו לעבירות הכניסה עבירות נוספות וכן את העובדה שהנאשם נכנס לישראל לצורכי פרנסה וזאת נוכח מצוקה כלכלית קשה ביותר בה שרויים הנאשם ובני משפחתו.

בנוסף, מביאה אני בחשבון את עברו הנקי וכן את גילו הצעיר, הנאשם יליד 88'.

אציין כי למרות שמן הדין היה להשית על הנאשם גם רכיב של קנס, הרי מתחשבת אני בטעוני הסנגור באשר למצב המשפחתי הקשה, מדובר בבן למשפחה המונה זוג הורים שאינם עובדים ו- 8 ילדים, הנאשם הינו הבכור ופרנסת אחיו הקטנים והוריו מוטלת על כתפיו הצעירות.