מדינת ישראל נ' דפה

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 8.8.12, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור 815 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו.

מטעם המאשימה, העידה רס"ל הילה אלחרר, עורכת הדו"ח והוגשו הדו"ח שסומן ת/1, מזכר, שסומן ת/2 ודו"ח עיכוב, שסומן ת/3.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשה סקיצה שערך וסומנה נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 8.8.12, בסמוך לשעה 08:45, נהג הנאשם בקטנוע בכביש מספר 20, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לק"מ 11.5, נצפה על ידי העדה כאשר הוא סוטה מהנתיב הימני, אל עבר שול ימין, תוך שהוא עובר על תמרור 815 המסומן במקום.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" אני אראה לך מה זה אם תרשמי את הדו"ח, את תאכלי אותה אני מבטיח לך. אני מתנדב ואם את רושמת דו"ח זה הסוף שלך".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך נסע בנתיב הימני, משמאל לשטח ההפרדה ולא עבר עליו בשום שלב. עוד טען הנאשם, כי לא נעצר על ידי עדת התביעה, אלא על ידי שוטרת אחרת שהייתה במקום ואילו העדה ישבה כל העת בניידת המשטרה ועסקה ברישום דו"חות.

הנאשם הכחיש את כל שנרשם מפיו בדו"ח, למעט היותו מתנדב במשטרה בעבר.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במקום הייתה שוטרת נוספת, שאף ערכה תרשומת בדו"ח, אך לא נרשמה כעדת תביעה ומשביקשה ב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום ולהוסיפה כעדה, דבר שיצריך קביעת דיון הוכחות שלישי בתיק זה, הובהר לה כי הדבר יעשה רק בכפוף לתשלום הוצאות לנאשם ובנסיבות אלה, חזרה בה ב"כ המאשימה מבקשתה.

מכאן, שלא הובאה בפני בית המשפט תמונה ראייתית ועובדתית שלמה, אלא חלקית בלבד.

הנאשם עמד על גרסתו בבית המשפט ולא היה בידי המאשימה לסתור את עדותו, נוכח חסרונה של אותה עדה נוספת.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: