מדינת ישראל נ' דעדוש(עציר)

החלטה

המבקש עומד לדין בביהמ"ש זה בכתב אישום ובו מיוחסות לו עבירות רבות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות, של שימוש בעורמה ובמרמה במטרה לסייע לאחרים להשתמט ממס וזאת בצירוף הוראות החוק לענין זה בפקודת מס ההכנסה ובחוק המאבק בארגוני פשיעה, כן מיוחסת לו עבירה של סחיטה בכוח.

המדינה ביקשה את מעצרו עד תום ההליכים. לאחר דיונים ארוכים החליט ביהמ"ש זה (כב' השופטת חיימוביץ) ביום 3.5.10 על שחרורו בתנאי ערובה של מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני.

המדינה הגישה ערר על החלטה זו לביהמ"ש העליון.

ביום 6.5.10 קיבל ביהמ"ש העליון (כב' השופטת ע. ארבל) את הערר והורה כי המבקש יעצר עד לתום ההליכים נגדו.

בהחלטה צויין בין היתר "כי העבירות המיוחסות לעורר מפליגות בחומרתן מבחינת היקף הכספים בו מדובר, בריבוי העבירות, משך הזמן בו בוצעו והתיחכום אשר הצריכו. לחומרת המעשים נוספת התרשמות שירות המבחן מן המשיב כאדם מניפולטיבי מתוחכם שהקודים בעולם העברייני אינם זרים לו. היבטים אלה, אשר נלקחו בחשבון על ידי ביהמ"ש המחוזי, מבססים את מסוכנתו הגבוהה של המשיב. מסוכנות זו איננה לקורבן שיש לו גוף בשר ודם. מסוכנות זו היא לאוצר המדינה ולמעשה לכלל הציבור".

לאור זאת, קיבל כאמור ביהמ"ש העליון את הערר וקבע כי שגה ביהמ"ש המחוזי משמצא כי על אף כל אלה ניתן לשחרר את העורר לחלופת המעצר שנקבעה.

בבקשה זו שבפני מבקש המבקש, "להורות על הכנת תסקיר שירות מבחן לצורך בחינת חלופות מעצר".

לשאלתי, הבהיר ב"כ המבקש, כי אין המדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, אלא שלטענתו משמעות החלטת ביהמ"ש העליון איננה אלא פסילת החלופה הספציפית שקבע ביהמ"ש המחוזי ומעין הוראה להמשך הדיון בבדיקת חלופות נוספות.

אינני מוצא ממש בבקשה.

ראשית, הדרך היחידה על פי דין לבחון מחדש החלטה בדבר מעצר או שחרור בערובה הינה אם בדרך של בקשה לעיון חוזר ואם בדרך של ערר לערכאת הערעור.

בנדון דנן ב"כ המבקש עצמו מבהיר כי אין המדובר בבקשה לעיון חוזר, ובוודאי שאין הבקשה בבחינת ערר על החלטת ביהמ"ש העליון.

עיינתי היטב בהחלטת ביהמ"ש העליון ולא משתמעת ממנה הנחייה כלשהי לפיה מדובר בהחלטה זמנית המוגבלת אך ורק לחלופה שנקבעה על ידי ביהמ"ש המחוזי תוך השבת הענין לבחינת חלופות אחרות. החלטת ביהמ"ש העליון ברורה וחד משמעית ומשמעה כי המבקש דנן והמעשים המיוחסים לו, עומדים ברמת מסוכנות שכזו שלא תיסכון לה חלופת מעצר אלא מעצר של ממש עד לתום ההליכים.

בהינתן כל המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

יוסף אלון, נשיא

הוקלד על ידי: שולמית אברהם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: