מדינת ישראל נ' דעאס(עציר) ואח'

המשיב 1 הובא וב"כ עו"ד אבנון ועו"ד ג'לג'ולי

המשיב 2 הובא וב"כ עו"ד אבנון

המשיב 3 הובא וב"כ עו"ד ג'לג'ולי

החלטה

בקשה למעצר שלושת המשיבים עד תום ההליכים.

כתב האישום שהוגש נגד שלושת המשיבים כולל שלושה אישומים. המשיבים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה באישום השלישי בלבד, וביום 28.8.11 קבעתי כי אמנם אין בנמצא ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למשיבים באישומים הראשון והשני.

האישום השלישי בכתב האישום מייחס למשיבים עבירות של ניסיון גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד ברכב בצוותא, החזקת מכשירי פריצה בצוותא, פריצה לרכב בצוותא, החזקת סכין בצוותא וקשירת קשר לביצוע פשע. משיבים 1 ו-3 הואשמו בנוסף בעבירה של הפרעה לשוטר ומשיב 2 הואשם גם בעבירת איומים.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 1.8.11, בטירה, קשרו המשיבים קשר לגנוב רכב. לשם קידום הקשר הצטיידו המשיבים ברכב מזדה 6 גנוב שלוחית הזיהוי שלו זויפה (להלן – הרכב הגנוב), וכן בשני מברגים, ב"ג'בקה", בשלושה מחשבי רכב ובסכין. המשיבים הגיעו ברכב הגנוב לחניון בהרצליה פיתוח. הם התפרצו לרכב מסוג פולקסוואגן פולו (להלן – הפולו) בכך שמשיבים 2 ו-3 פתחו את דלתותיו הקדמיות ונכנסו לתוכו ומשיב 1 המתין בסמוך מאחורי ההגה של הרכב הגנוב. המשיבים שברו בצוותא את שמשת דלת הנהג של הפולו. הם שברו את מתנע הפולו, תלשו את חלקי הפלסטיק שמקיפים אותו וקרעו את חוטי החשמל שלו. בשלב זה הגיעו שוטרים למקום. המשיבים נמלטו בריצה מהמקום, ומשיבים 1 ו-3 לא שעו לקריאות אחד השוטרים לעצור.

בהמשך, בתחנת משטרת כפר סבא, איים המשיב 2 על שוטר אחר תוך הנפת ידיו, באומרו: "אני אראה לך מה זה, אני מעורבב חזק, בגללך אני לא צם ביום... אתה תראה מה זה".

עם הגשת כתב האישום בקשה המדינה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. בבקשת המעצר נטען כי העבירות המיוחסות למשיבים, על נסיבותיהן והתחכום שבהן, השיטתיות והתכנון המוקדם, ביצוען בצוותא ועם מכשירי פריצה, כל אלה מקימים עילת מעצר מסוג מסוכנות לביטחון הציבור.

בבקשת המעצר צוין עוד כי למשיב 3 הרשעה בעבירות דומות, למשיב 2 הרשעות בעבירות סמים וכן בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל וכן תלוי נגדו כתב אישום בעבירות של החזקת סמים בצוותא, והמשיב 1 הורשע בביצוע החזקת קוקאין שלא לצריכה עצמית בלבד.

הוריתי לשרות המבחן לערוך תסקירי מעצר אודות המשיבים, ולאחר קבלת התסקירים שמעתי טיעונים מפורטים. ב"כ המבקשת ביקש להורות על מעצר שלושתם עד תום ההליכים. ב"כ המשיבים 2 ו-3 בקשו לשחררם לחלופות מעצר וב"כ המשיב 1 ביקש כי עניינו ייבחן פעם נוספת בשרות המבחן.

נקודת המוצא לדיון היא כי במקרה זה קמה עילה ברורה למעצר עד תום ההליכים. עסקינן בשלושה שחברו לכאורה יחד על מנת לפרוץ לרכב ואחר זאת לגונבו. שלושת המשיבים הצטיידו בכלי פריצה שחלקם לא שגרתיים וברכב גנוב שזהותו זויפה. המשיבים פעלו במסגרת האירוע בשלו הובאו לדין בתחכום, תוך חלוקת תפקידים ותכנון מראש, ועל כן נופל עניינם באופן מובהק למקרים בהם קמה עילת מעצר מסוג מסוכנות לביטחון הציבור בעבירות רכוש (בש"פ 5431/98, 5571 פרנקל ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (1998)).

לכך מצטרפת התנהגותם של משיבים 1 ו-3 אשר נמלטו משוטרים שהגיעו למקום – דבר המצמיח עילת מעצר נוספת של חשש להימלטות מהליכי שפיטה, וכן התנהגותו של משיב 2, אשר השמיע דבר איום באוזני שוטר בתחנת משטרה – דבר המחזק את עילת המסוכנות שקמה נגדו.

אבחן כעת את עניינו של כל משיב בנפרד.

משיב 1

מהתסקיר שהוגש בעניינו של משיב 1 עולה כי משיב זה, בן 25, הופנה לראשונה לשירות המבחן בקשר עם ביצוע עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. המשיב שולב במסגרת פיקוח מעצר בקבוצה של עצורי בית אך לא התמיד בה ובסופו של דבר הפסיק להשתתף במפגשים. לאחר הרשעתו באותו הליך השליך את האחריות לביצוע עבירות הסמים על גורם חיצוני ושלל כל בעייתיות מצדו. המשיב 1 תלה גם את הסתבכותו בתיק הנוכחי בסביבתו. שירות המבחן התרשם כי נוכח דפוסי אישיותו של משיב זה, והעובדה כי התקשה ליטול אחריות להסתבכויותיו השונות, קיים סיכון למעורבות חוזרת עם החוק בעבירות מגוונות.

שירות המבחן נפגש עם הוריו של משיב 1 אשר הוצעו כמפקחים, ומצא כי אינם מתאימים, ושחרור המשיב להשגחתם עלול דווקא להגביר את הסיכון במצבו – הכול כאמור בתסקיר. שירות המבחן נמנע מהמלצה ביחס למשיב, אך הודיע כי אם תוצע חלופה אחרת יוכל לבחון את התאמתה.

משיב 1 הורשע לאחרונה על ידי בית משפט השלום בראשון לציון בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בלבד, בכך שביום 25.5.00 החזיק סם מסוכן מסוג קוקאין, מחולק ל-28 אריזות משנה, במשקל כולל של 20 גרם נטו.

סבורני כי אין מנוס אלא להורות על מעצרו של משיב 1 עד תום ההליכים. ראינו כי עילות המעצר העומדות נגדו הינן משמעותיות. נסיבות ביצוע העבירות על ידי משיב זה, בצירוף הרשעתו בעבירה חמורה של החזקת סם מסוכן מחולק למנות וערוך להפצה, ובעיקר חוסר היכולת ליתן בו אמון בסיסי – שהוא תנאי יסוד בשחרור נאשם לחלופת מעצר כלשהי – כעולה מתסקיר שרות המבחן, מציבים משוכה של ממש לפני שחרורו של משיב זה בערובה, באשר השחרור עלול לסכן באופן משמעותי את ביטחון הציבור. בהקשר זה יוזכר הכלל לפיו לא בנקל יסטה בית המשפט מהמלצה שלילית של שרות המבחן (ראו, למשל, בש"פ 7017/10 חי עטייה נ' מדינת ישראל, לא פורסם (5.10.2010)). לא ראיתי כי הוצגו במקרה זה נימוקים כבדי משקל מדוע יש לסטות מהמלצת השרות.