מדינת ישראל נ' דסיאטניקוב(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996.

על פי כתב האישום הואשם המשיב, כי החזיק סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 5.0662 גר' נטו. על פי הבקשה למעצר עד תום ההליכים, נטען כי למשיב עבר פלילי הכולל עבירת סמים ותלוי ועומד נגדו מאסר מותנה ובכך מצטרפת לעילת המעצר הסטטוטורית גם המסוכנות מעברו.

שירות המבחן הגיש שני תסקירים וזאת מאחר ונטען ע"י ב"כ המשיב, כי מחמת קשיי שפה, שירות המבחן התקשה לבחון את החלופות המוצעות.

שירות המבחן הגיש פעמיים תסקירים ועיקר העולה מתוך התסקירים הם ספק באשר ליכולת המשיב לכבד את החלופה. מפנה לתסקיר מיום 25.4.10 לסוף הפסקה האחרונה בעמ' הראשון ולפסקה הראשונה בעמ' השני.

שירות המבחן גם מפנה לבעיה התמכרותית של אלכוהול וסמים והעובדה, כי המשיב שהסביר כיצד התדרדר לשימוש בהרואין וזאת על רקע שימוש באלכוהול.

המשיב ריצה בעברו מאסר בפועל כ- 16 חודשים על עבירת סמים שלא לצריכה עצמית.

שירות המבחן התרשם, כי המשיב איננו יכול בשלב זה, בכלים שיש לו, לעמוד מול השפעות חברתיות ולפיכך שירות המבחן סבר, כי החלופה המוצעת שהיא נמצאת בסביבה החברתית של המשיב, לא תעמוד במבחן הזמן.

ב"כ המשיב הציג פסק דין של בית המשפט העליון ממנו עולה, כי עצם העובדה שנתפס אדם עם כמות סם שהיא גדולה, אין בה כדי להוות סוף פסוק מבחינת חלופת מעצר וגם כאשר שירות המבחן נותן תסקיר שהוא איננו חיובי. על אחת כמה וכמה כאשר יש לו גם עבר פלילי [בש"פ 3503/10].

כל משיב נבחן בפני עצמו ולפיכך לא ניתן לעשות גזירה שווה ממשיב למשיב באופן מוחלט. אכן באותו תיק שוחרר אדם צעיר שנתפס עם כמעט 60 גר' הרואין ושירות המבחן לא המליץ על שחרורו תוך ציון שהוא מתקשה להציג לעצמו גבולות להתנהגות והוא מתקשה לדחות סיפוקים וזאת מעבר לעבר פלילי מסוים. מדובר שם היה בצעיר בן 22. בית המשפט שם התרשם שהפיקוח יהיה יעיל ואפקטיבי.

בעניינינו מדובר בפיקוח לאדם שהוא כבן 30, איננו צעיר, אשר מציע כחלופה את אימו, סבתו שהיא איננה בריאה, חברה ועוד אדם נוסף. החברה הסבירה, כי היא סבורה שמדובר באדם אשר תומך ועוזר במקום שנדרש וההתרשמות שלה היא שהוא יכבד את החלופה. הסנגור הציע, כי החלופה תשולב עם איזוק אלקטרוני.

המדינה טוענת כי בנוסף לעבר פלילי, היה גם ניסיון של החדרת סמים לכלא.

התרשמתי כי המשיב הגיע לנקודה שבה הוא איננו יכול שלא להתעמת עם הבעיות של ההתמכרות שלו, והחסרים בכלים כדי לעמוד מול חברה שולית והחלופות שהוצעו, עם כל הרצון הטוב, יכשלו שכן הם אינם יכולים לחסום את השפעת החברה השלילית הסובבת.

גם איזוק אלקטרוני לא ימנע כניסה של חברים לבית הערבה המוצעת, וגם היא בראשית הדרך, כך יקרה הדברים לא יעמדו במבחן לאורך זמן.

הסנגור טוען כי מדובר באדם אשר אלה החלופות שיש לו להציע. אינני מתעלמת מכך, אולם אין בכך כדי ליצור חלופה טובה המצמצמת סיכונים לאורך זמן.

לפיכך, אינני מקבלת את החלופה המוצעת.

אני עוצרת את המשיב עד לתום ההליכים.

העתק מההחלטה ישלח לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תש"ע, 06/06/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת