מדינת ישראל נ' דסטה

גזר דין

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות, התנהגות פסולה במקום ציבורי ותקיפת שוטר. עניינו של כתב האישום באירוע מיום 28.1.11 בשעה 6:30 בבוקר, עת נהג הנאשם ברכבו בתחומי העיר נתניה בהיותו שיכור, כאשר ריכוז האלכוהול בדמו היה 148 מ''ג. הנאשם פנה ימינה מרחוב פתח תקווה לרחוב הרצל בכיוון מזרח, ללא מתן זכות קדימה, ופגע ברוכב אופניים שחצה את הכביש על גבי מעבר החצייה שבמקום והפילו אל הארץ. כתוצאה מהתאונה נפגע הרוכב בגבו, ידו ורגלו. באותה עת נסעו במקום השוטר רס"ל צחי כהן והמתנדב איתי וקנין, שהיו עדים לתאונה והבחינו בנאשם. השוטר כרז לנאשם לעצור את רכבו והלה נעתר לקריאתו ועצר את הרכב. בהמשך, הנאשם יצא מהרכב והטיל את מימיו בסמוך לרכבו ובמקום ציבורי לעיני כל. משהודיע השוטר לנאשם כי הוא מעוכב לתחנת המשטרה דחף הנאשם את השוטר ואת המתנדב. השוטר הודיע לנאשם כי הוא עצור, ובתגובה דחף הנאשם את השוטר וניסה להתנגד למעצר תוך הפעלת כוח. בהמשך, כשהובל הנאשם בניידת אל תחנת המשטרה בנתניה ירק הנאשם על פניו של המתנדב, הצמיד את פניו לפני המתנדב באופן מאיים, קילל וגידף אותו. לבסוף, התפרע גם ב"חדר המעוכבים" בתחנת המשטרה, צעק, ירק ובעט בדלת.

תסקירי שירות המבחן:

במסגרת ההסדר, ובשל גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. בעקבות זאת התקבלו בעניינו של הנאשם שני תסקירים מפורטים, אשר תיארו תולדותיו ומצבו כיום. מהתסקירים עולה כי מדובר בבחור צעיר בן 21 המתגורר בבית הוריו בפרדס חנה ועובד כשנה כמחסנאי במפעל "גליל און" באזור התעשייה בקיסריה. הנאשם השלים 9 שנות לימוד בלבד, תוך מעברים תכופים בין מסגרות לימודיות, בשל בעיות התנהגות וקשיים בקבלת סמכות. בשנים 2007-2009 טופל על ידי שירות המבחן לנוער והשתלב בקהילה הטיפולית "מלכישוע", בה שהה כשנתיים מתוקף צו בית המשפט, בשל שימוש בסמים ובאלכוהול מגיל צעיר. לאורך שהייתו בקהילה התקדם באופן הדרגתי בנטילת אחריות למעשיו, אך הרושם היה כי לא השקיע די הצורך על מנת לעמוד ביעדים שהוצבו לו. הומלץ על המשך שהייתו בהוסטל, אך הוא סבר כי ביכולתו להתמודד בעצמו עם הקשיים, ועל כן חזר לבית הוריו והשתלב בעבודה במפעל, בו הפגין התנהגות חיובית והשביע רצון מעבידיו.

במהלך שהייתו בקהילה הטיפולית ובתקופה שלאחר חזרתו לביתו נמנע משתיית אלכוהול במשך מספר חודשים, אך בהמשך החל לשתות באופן מזדמן, באירועים ובנסיבות חברתיות. בהמשך, השתתף הנאשם בין השנים 2010-2011 גם בקבוצה טיפולית לעצורי בית במשך 5 חודשים, שם התרשמו המטפלים כי התקשה לזהות הקושי בנוגע להרגלי השתייה שלו. הוא הופנה לטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות בפרדס חנה, אך התקשה להתחייב להליך טיפולי רציף. בעקבות זאת, לנוכח המלצה על ענישה מוחשית ומרתיעה, נשלח הנאשם לריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, ממנו השתחרר בחודש דצמבר 2011. עוד מציין שירות המבחן כי לפני חודשים אחדים היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים עצמית בהיותו נוהג בשכרות, ועל רקע זה הוגש נגדו כתב אישום במסגרתו גובש הסדר על פיו יעתרו הצדדים במשותף לעונש של מאסר בעבודות שירות למשך חודש אחד. בשל אירוע זה חדל הנאשם לטענתו לעשות שימוש באלכוהול ותחושתו היא כי כיום ביכולתו להציב לעצמו גבולות ולהימנע משכרות. שירות המבחן שיקף לנאשם הערכתו כי בפועל אינו מצליח להציב לעצמו גבולות אלה, והנאשם הביע נכונות להפסיק לחלוטין דפוסי צריכת האלכוהול ולחזור למסגרת הטיפולית של היחידה להתמכרויות, מתוך גישה בוגרת ומפוקחת יותר. על רקע זה נדחה הדיון במספר חודשים לצורך מעקב אחר השתלבותו בהליך הטיפולי.

בפתח התסקיר המשלים ציינה קצינת המבחן כי מדובר בבחור צעיר אשר מעורב מתקופת נערותו בעבירות בגין שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, אשר כיום נושא באחריות כלפי משפחתו, עובד ומשתדל לנהל אורח חיים יציב. בעבר כבר נטל חלק בהליכים טיפוליים משמעותיים בתחום השימוש בחומרים ממכרים, אך בפועל הוא מתקשה ליישם שינוי בדפוסיו ועל כן נדרשת התערבות טיפולית נוספת למניעת השימוש לרעה באלכוהול, העומד כיום ביסוד הסתבכויותיו. את הליכי הטיפול העדכניים החל בסוף חודש אוקטובר 2012, ומהדיווח העדכני עולה כי במהלך תקופת הדחייה הגיע הנאשם למפגשים הקבוצתיים והפרטניים כנדרש ושיתף פעולה עם ההליך האבחוני. הוא ביטא אחריות ורצינות בהתייחסותו להליך הטיפולי וניכר כי התבסס אצלו רצון אמיתי לבצע שינוי בהתנהלותו. על אף קשייו לבסס אמון, קיימת התקדמות הדרגתית והוא מבטא הכרה בהשלכות השליליות של השתייה על חייו. בינתיים סיים הנאשם לרצות את עבודות השירות הקצרות שהושתו עליו בשל תאונת הדרכים הנוספת בה היה מעורב, ולצד הנכונות והרצון להמשיך בטיפול הביע הנאשם חשש כי אם ידעו מעסיקיו על ההליך הנוכחי יביא הדבר לפיטוריו. שירות המבחן רואה חשיבות רבה בהמשך ההליך הטיפולי, לאור שיתוף הפעולה מצד הנאשם והמוטיבציה הפנימית לשינוי שהוא מגלה. קצינת המבחן סבורה כי המשך ההתמדה בהליך תסייע בהפחתת הסיכון להישנות העבירות.

בנסיבות אלה שקל שירות המבחן להמליץ על הטלת מאסר בעבודות שירות, אך בחר בסופו של יום להמליץ על ענישה מקלה יותר וזאת בשל החשיבות הניכרת של המשך עבודתו של הנאשם במפעל, הן כגורם מאזן ומשמעותי בחייו ובשיקומו והן כמקור פרנסה משמעותי לו ולבני משפחתו. לפיכך, ממליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך 18 חודשים וכן על צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את חומרת העבירות שביצע הנאשם, הן בהיבט של שמירת שלום הציבור ומניעת סיכונו על ידי נהיגה מסוכנת תחת השפעת אלכוהול והן בהיבט של הפגיעה באלו המופקדים על אכיפת החוק ועל שמירת הסדר הציבורי. ב"כ המאשימה הפנתה גם לעברו הפלילי של הנאשם הכולל שתי הרשעות קודמות - הרשעה מבית המשפט לנוער משנת 2008 בעבירות אלימות ורכוש חמורות, בגינן נידון למאסר על תנאי ולמעון למשך שנה, והרשעה משנת 2011 בעבירות רכוש במסגרתה נשלח לרצות 10 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, התייחסה בהרחבה לאותה הרשעה מאוחרת, שהוזכרה גם בתסקירי שירות המבחן, בגין נהיגה בשכרות. לטעמה, יש לראות בחומרה את העובדה לפיה ביום 23.9.12, שלושה חודשים לאחר שהנאשם הודה בעבירות בכתב האישום הנוכחי, שב וביצע עבירה דומה נוספת בכך שסטה עם רכבו והתנגש בעץ בהיותו שיכור, כאשר כמות האלכוהול שנמצאה בגופו עמדה על 680 מק"ג לליטר אוויר נשוף. במסגרת אותו הליך נדון הנאשם לחודש עבודות שירות, אותו סיים בינתיים לרצות, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון למשך שנתיים ופסילה על תנאי. לאור מספר העבירות הרב ביחס לגילו הצעיר, לאור העובדה שהנאשם עזב מסגרת טיפולית במלכישוע למרות המלצת הצוות להישאר, לאור העובדה שלמרות טיפולי שיקום ארוכים הנאשם לוקח אחריות חלקית למעשיו ושב לעבור על החוק, עותרת המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי לשוטרים ולמתלונן, פסילה בפועל במצטבר לכל פסילה אחרת ולפסילה על תנאי.

בפתח דבריו ביקש ב"כ הנאשם להסב את תשומת לב בית המשפט לכך שכתב האישום תוקן משמעותית לקולא, משהושמטה ממנו עבירת ההפקרה. בכתב האישום המתוקן הודה הנאשם באופן מיידי, נטל אחריות וחסך זמן ציבורי ניכר. בהמשך תיאר הסנגור את הקשיים עמם התמודד הנאשם, אשר גדל בסביבה לא פשוטה, נשלח למסגרות מחוץ לביתו כבר בגיל צעיר, נחשף לסביבה לא נורמטיבית ובתוכה התנהל. עוד הסביר כי האלכוהול מהווה עבור הנאשם "נתיב בריחה" מקשיי חייו ושבהעדר השפעתו הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, והראיה שמועסק משך שנה שלמה באותו מקום לשביעות רצון עובדיו. מרכז חייו אינו סובב סביב עבירות והנאשם נמצא בפתחו של הליך הפנמה והבנת עומק הבעיה שלו ונמצא בגיל של עיצוב והתהוות אישיותו. לדבריו, ההתנהגות שבאה לידי ביטוי בגידופים ובדחיפות השוטרים הינה ברף חומרה נמוך באופן יחסי, ומדובר בתולדה ישירה של שתיית האלכוהול ולא בהתנהגות הנובעת מאלימות או תוקפנות לשמה. ב"כ הנאשם הדגיש את השיפור שחל בהתנהגותו של הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר המשלים, בכך שמופיע למפגשים ונרתם בכל מאודו להליך הטיפולי, וציין כי שיקומו הוא חלק מהאינטרס הציבורי. אמנם ניסיונות שיקומיים בעבר לא צלחו אך מדובר בבחור צעיר, אשר אישיותו טרם התגבשה באופן סופי, ודומה כי דווקא התסקירים הנוכחיים מצביעים על תהליך אמיתי ומשמעותי של שינוי, מתוך בגרות ומתוך הבנה מעמיקה של הצורך בשינוי. בנסיבות אלה ביקש הסנגור המלומד לאמץ את המלצות שירות המבחן.

לבסוף שמעתי גם את דברי הנאשם עצמו, אשר הביע חרטה ובושה עמוקה בשל התנהגותו המתוארת בכתב האישום. עוד ציין כי בעוד בעבר, בהיותו בטיפול במלכישוע כבן נוער, לא הבין ולא הפנים את מורכבות הבעיה עמה הוא מתמודד ואת משמעותה, הרי שכיום הוא מודע היטב לקשייו ומחויב להליך הטיפולי בתחום השימוש באלכוהול.

דיון והכרעה:

מעשיו של הנאשם חמורים ומחייבים מענה עונשי ממשי, וכך גם השילוב שבינם לבין עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם. כמפורט בכתב האישום, נהג הנאשם בחודש ינואר 2011 ברכבו כשבדמו ריכוז אלכוהול העולה פי 3 על הרמה מותרת, וגרם לתאונת דרכים בכך שפגע ברוכב אופניים על גבי מעבר חציה, הפילו וגרם לו לפגיעות בגב, ביד וברגל. הנאשם הוסיף חטא על פשע בכך שדחף שוטרים שהבחינו במתרחש, השתולל ונקט כלפי השוטרים בהתנהגות פיזית ומילולית מאיימת ומשפילה. כל אחד ממרכיבים עובדתיים אלה הנו בעל חומרה של ממש. נהיגה בשכרות הנה פגע רע המפיל חללים בכבישים ובדרכים ומסכן תדיר את שלומו של הציבור. במקרה זה הפגיעות היו למרבה השמחה קלות באופן יחסי, אך אין להתעלם מהעובדה שהסיכון הכרוך בנהיגה תחת השפעת האלכוהול התממש והביא לפגיעה ברוכב האופניים, כמו גם להתנהגות חסרת המעצורים כלפי השוטרים, המצדיקה כשלעצמה תגובה עונשית מרתיעה בשל ההכרח להגן על אלו המופקדים על אכיפת החוק.

לכך יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, אשר על אף גילו הצעיר כבר הורשע בעבר פעמיים בעבירות חמורות ואף ריצה עונש מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח. בשנת 2008 עמד לדין בפני בית המשפט לנוער בעבירות רכוש ואלימות מרף החומרה הגבוה וביניהן עבירות של התפרצות לדירה וכן עבירות של פציעה ושל חבלה כשהעבריין מזוין. במסגרת ההליך הנ"ל שהה במעון מלכישוע, ובסופו של יום הושת עליו עונש של מאסר על תנאי. מאוחר יותר, במהלך שנת 2011, נדון בגין עבירות של התפרצות, הסגת גבול והיזק לרכוש, ומשכשלו הניסיונות הטיפוליים, נשלח לריצוי 10 חודשי מאסר בפועל. מימד משמעותי נוסף של חומרה נעוץ באותו הליך נוסף מהתקופה האחרונה, במסגרתו ריצה הנאשם חודש מאסר בעבודות שירות לאחר שבחודש ספטמבר 2012, תוך כדי ניהול ההליך הנוכחי, היה מעורב בתאונת דרכים עצמית בשל אירוע נוסף בו נהג בשכרות. מהתנהגותו של הנאשם בעבר ובהווה ניכרת אם כן תמונה בעייתית של מי ששב ומבצע פעם אחר פעם עבירות חמורות, ובניסיונות הטיפול המשמעותיים שנערכו לו לאורך השנים לא היה די כדי למנוע את המשך המעשים.

באשר לאותם ניסיונות טיפול אזכיר כי בין השנים 2007-2009 שהה הנאשם פרק זמן ממושך בקהילה הטיפולית "מלכישוע" ועל אף שנמנע אז משימוש באלכוהול ואף התקדם באופן הדרגתי בנטילת אחריות למעשיו, לא עמד בסופו של יום ביעדים שהוצבו לו, לא אימץ ההמלצה להמשיך הטיפול במסגרת הוסטל, וכעבור מספר חודשים שב לעשות שימו באלכוהול והסתבך בעבירות שהביאו למאסרו. עובר לאותו מאסר נעשה עמו ניסיון טיפולי נוסף בשירות המבחן ובמרכז להתמכרויות בפרדס חנה, אך גם ניסיון זה לא עלה יפה ובית המשפט הורה על מאסרו. בנסיבות מעין אלה, ברי כי הנאשם אינו יכול לבוא בטרוניה אלא אל עצמו, שכן המדינה באמצעות גופיה ומוסדותיה השונים העמידו לרשותו את מיטב אפשרויות הטיפול, והנאשם לא השכיל לנצלן. אשר על כן מובנת עמדת המאשימה לפיה אין מקום ליתן הזדמנות טיפולית נוספת וראוי זו הפעם למצות את הדין עם הנאשם.

לצד דברים אלה, ראוי יהיה לציין כי מדובר בבחור צעיר, כבן 21 בלבד, אשר בעת ביצוע העבירות עליהן הוא נותן את הדין היום היה בן 19 בלבד. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, הביע חרטה כנה וחסך זמן ציבורי ניכר. גם נסיבותיו האישיות אינן פשוטות כלל ועיקר ושירות המבחן אף מציין את ניסיונו כיום לייצב את חייו ולסייע בפרנסת משפחתו באמצעות מקום עבודה מסודר ועקבי. יחד עם זאת, דומה כי אין די בכל אלה על מנת לאיין את החומרה הרבה שבמעשיו ובעברו של הנאשם, וכי בנסיבות רגילות היה מקום לאמץ את עמדת המאשימה ולהשית על הנאשם פעם נוספת עונש מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח. אלא שלנסיבות לקולא שפורטו לעיל מצטרף במקרה זה הדיווח העדכני של שירות המבחן בנוגע להליך הטיפולי המשמעותי בו נוטל היום הנאשם חלק, כאשר זו הפעם הערכת השירות הנה כי מדובר בהליך משמעותי המונע מתוך מוטיבציה פנימית ומתוך הבנה עמוקה של הצורך בו.

כאמור, מזה כחצי שנה משולב הנאשם בהליכי טיפול פרטניים וקבוצתיים במסגרת המרכז להתמכרויות. לאורך כל התקופה הנ"ל מפגין הנאשם שיתוף פעולה מלא עם הטיפול, הוא מגיע בעקביות לכל המפגשים, מבטא אחריות ורצינות, מכיר בהשלכות השליליות של השתייה על חייו ועל אף הקשיים מגלה התקדמות הדרגתית בשלבי הטיפול, אשר בכוחם להפחית החשש מפני הסתבכויות נוספות בעתיד. ראוי להזכיר כי קשייו של הנאשם והסתבכויותיו האחרונות קשורות כולן לצריכת אלכוהול בלתי מבוקרת, כאשר לצד אותם קשיים מפגין הנאשם אורח חיים בוגר ואחראי יותר מבעבר. דומה כי מתן פתרון טיפולי הולם לסוגיית האלכוהול יסייע לא רק בהפחתת הסיכון לשלום הציבור אלא אף עשוי במידה רבה של סבירות להביא לשיקומו של הנאשם ולאפשרות כי לא ישוב להסתבך ויכול לנהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני.

ראוי להזכיר בהקשר הנוכחי פעם נוספת את גילו הצעיר של הנאשם כיום, כמו גם בעת ביצוע העבירה. מדובר במי שהיה אז כבן 19 בלבד, ועל כן נכלל בקבוצה עליה אמר לאחרונה בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

"לא מיותר לציין כי המערער, שהיה כבן 20 בעת ביצוע העבירה, משתייך לקבוצה שכונתה על ידי בית משפט זה כ"בגירים-צעירים" (ראו: ע"פ 7515/08 מדינת ישראל נ' גורין (05.01.2009)). אני סבור כי שיקולי השיקום מקבלים משנה תוקף, כאשר גילו של המערער קרוב לגיל הקטינות ולפניו פרושים כל חייו."