מדינת ישראל נ' דנציגר

החלטה

1.בפניי בקשה שהיא "ספיח" של החלטה שניתנה על ידי עוד יום כ' באב תשס"ב (29.7.02), שבה דנתי באקדחו של המבקש, ואפשרתי לו להחזיק את האקדח ברשותו לצרכי עבודתו, פרט לישוב מעלה עמוס, והכל כמוסבר בהחלטה הנ"ל, בפיסקה 6 שלה.

2.המבקש בבקשתו מיום 18.2.10 מסביר כי בפועל לא בוצעה החלטתי הנ"ל והוא לא קיבל את אקדחו חזרה, לאחר שמשרד הפנים, בהמלצת המשטרה, ביטל את רשיונו לשאת כלי יריה.

3.המבקש פנה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בעתירה (עת"מ 917/05) וסגן הנשיא דאז (כיום נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת), כב' השופט דוד חשין, החליט ביום ב' סיון תשס"ו (29.5.09) לקבל את עתירתו לבטל את החלטת הוועדה ולחדש את רשיונו להחזקת אקדח, על פי התנאים שנקבעו בהחלטתי בב"ש 1482/02, תוך חיוב המשיבות באותה עתירה (ועדת הערר של משרד הפנים ומשטרת ישראל) בהוצאות העותר בסך 10,000 ₪, בתוספת מע"מ.

4.בנוסף לכך, המאשימה (מדינת ישראל, ענף התביעות במחוז ש"י של המשטרה) חזרה בה מן האישום כנגד המבקש (ואחרים), ובכך, ת"פ 3768/07, שהוגש נגד המבקש בבית משפט השלום נסגר.

5.המבקש ראה עצמו בן חורין להמשיך להחזיק באקדח אך בשלב מסויים הגיעו שוטרים מתחנת גוש עציון למעלה עמוס ועיכבו את המבקש בגין החזקת האקדח בתחומי הישוב.

6.המבקש עותר לכך שאבהיר את החלטתי בב"ש 1482/02, במובן זה שההגבלות הכלולות בה צריכות להתבטל, וכי הוא רשאי לשאת את כלי היריה גם בתחומי הישוב מעלה עמוס.

7.ביום 25.3.10 הוריתי לפרקליטות להגיב תוך 7 ימים.

8. תגובה זו לא הגיעה.

9.בנסיבות אלה, אני מחליט, על פי החומר המצוי בידי, כי דין הבקשה להיענות.

10.ההחלטה בב"ש 1482/02 היא החלטה בסעד זמני הקשור לתיק עיקרי. מאחר והתיק העיקרי נסגר, והמבקש אינו עומד יותר לדין בתיק פלילי כלשהו, אין כל בסיס משפטי להמשך תוקפה של ההחלטה בב"ש 1482/02.

11.גם לגופו של עניין, ההגבלות שהוטלו על החזקת הנשק במעלה עמוס נבעו מחשש לפרוץ אלימות בין שתי קבוצות מתיישבים במעלה עמוס. אולם, משנסגר התיק בבית משפט השלום בסוף שנת 2008, ולאחר החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים משנת 2006, אין כל הצדקה עניינית למגבלה כלשהי על המבקש והוא בן חורין להחזיק בנשק, בכל מקום שהוא, והכל בכפוף להוראות כל דין בדבר חידוש רשיון נשק.

12.מאחר והפרקליטות לא השיבה על הבקשה, ומאחר והמבקש הוטרד על ידי רשויות המדינה, כולל עיכובו על ידי שוטרים מתחנת גוש עציון, והוא נאלץ לפנות לשירותיו של עו"ד, מן הראוי לזכותו בהוצאות משפט בגין בקשה זו.

13.לפיכך, התוצאה של הבקשה הינה כפולה:

א.אני נענה לבקשה ומורה בזה כי אין למבקש כל הגבלות בדבר נשיאת הנשק הכלולות בהחלטתי בב"ש 1482/02, ואני מבהיר באופן ברור וחד משמעי כי המשטרה אינה צריכה לאכוף הגבלות אלה שאינן תקפות יותר, ולכן רשאי המבקש לשאת את כלי היריה גם בתחומי הישוב מעלה עמוס, בכפוף להוראות כל דין בדבר חידוש רשיון נשק.

ב.המדינה תישא בהוצאות המבקש בסך כולל של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

14.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אייר תש"ע, 07 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: