חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' דנילוב(אסיר)

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום עכו
42559-06-10
5.1.2011
בפני :
וויליאם חאמד

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
ולדיסלב דנילוב
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בהתפרצות לדירת מגורים בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל, בכך שביום 16/6/10, בשעה 3:00 לערך, הגיע הנאשם לדירת המתלונן, ברח' קיבוץ גלויות בעכו, פתח את חלון חדר הסלון ונכנס פנימה, ונטל משם קופסה ובתוכה תפילין וארנק שהכיל מסמכים השייכים לבת זוגו של המתלונן.

הודאת הנאשם בביצוע העבירות הנ"ל ניתנה לפי הסדר טיעון, במסגרתו הסכימו הצדדים כי הנאשם יורשע בעבירות הנ"ל, על יסוד הודאתו, כאמור, ויוטל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, וכן מאסר על תנאי. כן הוסכם כי, במידה ובית המשפט יקבע כי עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם, ושהוטל עליו בת"פ 4599-11-08, לתקופה של 15 חודשים ( להלן- "המאסר המותנה" ), הינו בר הפעלה בתיק שבפניי, יורה בית המשפט על הפעלתו של מאסר מותנה זה במצטבר לעונש המאסר בפועל שיוטל על הנאשם בתיק שבפניי.

ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, טענה כי המאסר המותנה הינו בר הפעלה בתיק זה. לטענתה, הניסוח בו נקט בית המשפט שם, לעניין המאסר המותנה, הינו ברור ובהיר, כך שהמאסר המותנה יחול על עבירה בה הורשע הנאשם שם ועל עבירת רכוש מסוג פשע, בעוד שלא יחול על עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, אף שהנאשם הורשע בה בתיק הנ"ל. ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל של 15 חודשים, להפעיל במצטבר את המאסר המותנה, וכן להטיל על הנאשם מאסר על תנאי.

הסנגור, בטיעונים בכתב, שהוגשו וסומנו נ/1, ובטיעוניו בעל - פה, טען כי, לניסוח של גזר הדין בתיק ת"פ 4599-11-08 , לעניין המאסר המותנה, קיימות שתי פרשנויות: האחת, מייחסת למילה " לרבות" המשמעות של " כולל גם", כך, שהמאסר המותנה חל על עבירה בה הורשע הנאשם ( למעט החזקת רכוש מסוג פשע ), וגם על עבירת רכוש מסוג פשע. בעוד שלפי הפרשנות השנייה, המילה " לרבות" באה להדגיש תוספת לחריג שקדם לה, היינו, המאסר המותנה לא יחול על עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב וכן על עבירת רכוש מסוג פשע. לשיטתו, בית המשפט ביקש לצרף העבירות רכוש מסוג פשע לעבירת החזקת רכוש החשוד כגנוב, ע"י מילת קישור של " לרבות". לשיטת הסנגור, די בקיומו של ספק באשר לפרשנות הנכונה של המאסר המותנה כדי להביא למסקנה כי יש לאמץ את הפרשנות לה טוענת ההגנה, והמקלה עם הנאשם.

הנאשם, בת"פ 4599-11-08, הורשע בעבירות של גניבה מרכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, והחזקת רכוש החשוד כגנוב, והוא נדון, בגזר הדין מיום 23/11/08, לעונש מאסר בפועל וכן למאסר על תנאי, לגביו קבע בית המשפט כך:

" מאסר על תנאי לתקופה של 15 חודשים למשך 3 שנים מיום השחרור

מהכלא, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת אחת מהעבירות

בהן הורשע בתיק זה, למעט עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב ולרבות

עבירת רכוש מסוג פשע, ויורשע עליה בדין ".

הנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום שבפניי ביום 16/6/10, היינו, בתקופת התנאי הנ"ל. הנאשם לא הורשע, בתיק שבפניי, בעבירה זהה לאחת העבירות בהן הורשע בת" 4599-11-08, היינו, בעבירה של גניבה מרכב, פריצה לרכב והחזקת רכוש החשוד כגנוב. יחד עם זאת, הוא כן הורשע, בתיק שבפניי, בעבירת רכוש מסוג פשע, היא עבירת ההתפרצות לדירה בכוונה לגנוב, אותה ביצע בתקופת התנאי.

השאלה הטעונה הכרעה היא: האם עבירת רכוש מסוג פשע, שאינה עבירה של גניבה מרכב או פריצה לרכב, מפעילה את המאסר המותנה הנ"ל.

לאחר עיון בגזר הדין של כב' השופט סאלח, בת"פ 4599-08-11, ובטיעוני הצדדים, מצאתי כי הפרשנות היחידה של המאסר המותנה, בנוסחו לעיל, הינה זו שציינה המאשימה, היינו, כי העבירה בה הורשע הנאשם בתיק שבפניי, שעניינה עבירת רכוש מסוג פשע, מהווה " עבירה נוספת", המפעילה את המאסר המותנה, בעוד שהפרשנות שהציע הסנגור אינה סבירה, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם לשון רכיב זה של העונש, בגזר הדין הנ"ל.

לשון גזר הדין, בחלקו הנ"ל, מורה בבירור כי המאסר המותנה שעה שיימצא הנאשם מבצע, בתקופת התנאי, עבירה של גניבה מרכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, או עבירת רכוש אחרת מסוג פשע. בית המשפט שם, בקובעו כי מסגרת התנאי לתחולת המאסר המותנה, ביקש להוציא מכלל תחולה את העבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, אף שהנאשם הורשע בה שם, ושהינה מסוג עוון, בעוד שביקש להוסיף כי התנאי תקף גם לעבירת רכוש אחרת מסוג פשע, מלבד העבירות הספציפיות בהן הורשע שם, שהינן מסוג פשע, ושעניינן פריצה לרכב וגניבה מרכב.

אילו ביקש בית המשפט להורות כי "העבירה הנוספת", אשר ביצועה יביא להפעלת התנאי, תהא אך עבירה בה הורשע הנאשם, היינו, גניבה מרכב או פריצה לרכב, למעט עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, לא היה מוצא לנכון לציין בגזר דינו את הסיפא של חלק זה בגזר הדין, הקובעת: " לרבות עברת רכוש מסוג פשע ", ודי היה כי בית המשפט יקבע שם שהתנאי הוא כי הנאשם יבצע בתקופת התנאי עבירה בה הורשע, למעט עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב ( שגם בה הורשע, כאמור ). הסיפא הנ"ל באה לצוות כי המאסר המותנה יופעל גם במידה והנאשם יבצע, בתקופת התנאי, עבירת רכוש מסוג פשע, גם כזו שאינה עבירה של פריצה לרכב או גניבה מרכב. הסיפא הנ"ל באה להרחיב את תחולת התנאי ע"י הרחבת קשת העבירות שתהוונה " עבירה נוספת ".

טוען הסנגור כי יש לקרוא את גזר הדין הנ"ל כך שהמאסר המותנה חל על עבירה בה הורשע הנאשם, למעט עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב ועבירת רכוש אחרת מסוג פשע. הסנגור טוען כי המילה "לרבות" מכוונת אל המילה " למעט" שקדמה לה, היינו, באה להוסיף על קבוצת העבירות שהתנאי לא יחול עליהן, גם עבירת רכוש אחרת מסוג פשע. אני דוחה פרשנות זו, שכן, על מנת שהתנאי לא יחול על עבירת החזקת רכוש החשוד כגנוב, בה הורשע הנאשם, קבע בית המשפט, מפורשות, כי התנאי לא יחול של עבירה זו, תוך שהוא משתמש במילה " למעט" להוצאת סוג עבירה זה מתחולת התנאי. לעומת זאת, הסיפא, שעניינה, "לרבות עבירת רכוש מסוג פשע", לא נועדה להוציא סוג זה של עבירות מתחולת התנאי, שכן, אילו ביקש בית המשפט כי התנאי לא יחול על עבירות מסוג זה, די היה בשתיקתו לעניין זה, מבלי שיציין את הסיפא, כדי להביא לתוצאה כי התנאי לא יחול על עבירת רכוש מסוג פשע, שאינה מהסוג בו הורשע הנאשם בתיק הנ"ל.

בית המשפט לא קבע כי התנאי הינו על עבירה בה הורשע הנאשם בתיק הנ"ל, למעט עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב וכן עבירת רכוש מסוג פשע ". יש לקרוא את המילה " לקרוא" כמילת קישור הבאה להוסיף על הרישא, היינו, על הכלל, ולא על החריג, שעניינו עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב.

כאמור, הסכימו הצדדים כי במידה ובית המשפט יקבע כי המאסר המותנה הינו בר הפעלה בתיק זה, יופעל במצטבר.

לאור חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, עברו הפלילי, הודאתו וכלל הנסיבות מצאתי את הסדר הטיעון סביר ואני מאמצו, וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>