מדינת ישראל נ' דניאל(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירה של היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 18.7.13 סמוך לשעה 22:30 הגיע הנאשם לדרך מגדיאל בהוד השרון כשבידו גרזן. הנאשם החל להכות באמצעות הגרזן בשמשות בית המרקחת ברחוב מגדיאל 54 בהוד השרון ושבר 3 שמשות קדמיות של בית המרקחת.

בנסיבות אלה, ניגש הנאשם לבנק הפועלים הסמוך לבית המרקחת והחל מכה באמצעות הגרזן בשמשות הבנק וגרם לנזק בשווי אלפי שקלים, וכן הכה בגרזן במכשיר בנקט ומכשיר להפקדת שיקים של הבנק וגרם לנזק כבד בשווי כשלושים אלף ₪.

באותן נסיבות המשיך הנאשם להלך ברחוב דרך מגדיאל לכיוון הגלידריה הסמוכה שהיו בה אנשים ואופיר רז, שוטר שהיה בגלידריה, השתלט על הנאשם ותפס בגרזן בה אחז.

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו.

לעניין העונש- יעתרו הצדדים במשותף לעונש מאסר בן 8 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 18.7.13, מאסר מותנה בגין העבירה בה הורשע וכן בגין עבירת איומים והחזקת סכין.

לעניין רכיב הפיצוי יטענו הצדדים באופן פתוח, כאשר המאשימה תעתור להשתת פיצוי משמעותי.

3.מחוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם מיום 25.7.13 עולה כי הנאשם יליד 1953, גרוש מזה עשרים שנה, ואב לבן שאינו מצוי עמו בקשר.

הנאשם אינו עובד, ומוסר כי לכאורה הינו תושב הוד השרון אולם למעשה הינו דר רחוב.

הנאשם הוא השלישי בן 6 ילדים, כאשר אחד מאחיו היה מכור לאלכוהול והתאבד בהיותו בן 47. הנאשם סיים 12 שנות לימוד במגמת חשמל, התגייס לצה"ל בשנת 1971, ושירת בחיל המודיעין בשירות קבע כמחסנאי טכני במשך 19 שנים. לאחר שחרורו- פתח חנות ירקות ומעדנייה אולם פשט רגל.

נישא בשנת 1982 והתגרש לאחר 14 שנות נישואין. לדבריו, הרקע לגירושין הינו התמכרותו לאלכוהול, בה החל במשך שנותיו בצבא קבע. בשנת 1995 השתלב בתוכנית גמילה, ולדבריו היה נקי משתייה במשך 17 שנים. לפני כחצי שנה, חזר לשימוש באלכוהול ולאחרונה החל תהליך גמילה בצפון אולם בחודש יוני סולק על רקע בעיות משמעת, ומכיוון שאחיו סירבו לקבלו בביתם- הינו מחוסר דיור.

ביום 19.6.13 אושפז בהסכמתו בבי"ח שלוותה. בסיכום המחלה צוין כי יום קודם לכן אושפז בבי"ח מאיר לאור ניסיון אובדני באמצעות בליעת כדורים, על רקע מצוקה כלכלית והיעדר מערכת תמיכה חברתית ומשפחתית.

נבדק בבי"ח מאיר ע"י פסיכיאטר שלא מצא עדות למצב פסיכוטי, וכן כשהובא לחדר מיון בבי"ח שלוותה נבדק ולא נמצאה עדות למצב פסיכוטי או להפרעה אפקטיבית מג'ורית, והוא שוחרר על רקע סירובו להתאשפז ובהעדר עילה לאשפוז כפוי.

יום לאחר מכן-פנה על דעת עצמו לחדר המין בבקשה להתאשפז. במהלך אשפוזו לא נתגלתה עדות לתכנים פסיכוטיים או להפרעה אפקטיבית מג'ורית, והוא שוחרר כעבור חמישה ימים באבחנה של שימוש לרעה באלכוהול. מאז משוטט ברחובות וחזר לשתייה (עד שלושה בקבוקי וודקה ליממה).

בבדיקה: נראה מבוגר מכפי גילו, מוזנח בהופעה חיצונית, פניו אינם מגולחים והשיניים חסרות בפיו. צלול, והתמצאותו תקינה. יוצר קשר, משתף פעולה. לא נתגלו הפרעות במהלך ובתכון החשיבה. ביטא ייאוש וחוסר תכלית בחייו, ללא תוכניות אובדניות ממשיות.

ללא הפרעות בתפיסה, ללא סימני גמילה מאלכוהול. בוחן מציאות ושיפוט- שמורים.

ביחס לעבירה נשוא כתב האישום- טרם ביצוע המעשים שתה אלכוהול בכמויות גדולות והיה שרוי בגילופין, על רקע תסכול הקשור בחילופי מסרונים עם בנו שמהם הבין כי בנו אינו מעוניין בקשר עמו, הגיב בזעם ונהג באופן המתואר בכתב האישום. לדבריו זוכר במעורפל את שאירע.

מסקנות: אינו סובל ממחלת נפש במובנה המשפטי אלא מהתמכרות לאלכוהול. במצבו הנוכחי- מבין את טיב ותוצאות מעשיו, ומסוגל לעמוד לדין. בעת ביצוע העבירות היה בגילופין. אינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי. המלצה לטיפול תומך לגמילה מאלכוהול.

4.ב"כ המאשימה טען לעונש כי הנאשם יליד 1953, בעברו הרשעה אחת משנת 1996 אך כוללת מספר של תיקי אלימות ואיומים.