מדינת ישראל נ' דיסין

החלטה

מונחת לפניי בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר הנאשמת.

המבקשת קיבלה דו"ח על סך 500 ₪, בגין ביצוע עבירה של כניסה לצומת הרחובות יפו שלמה המלך בירושלים וב מפגש מסילות ברזל הרכבת הקלה, ללא יכולת לעבור ולהמשיך בנסיעה ללא הפרעה, בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961. הנאשמת ביקשה להישפט ונקבע מועד לדיון – 23/4/12.

ביום הדיון עצמו בשעות הבוקר הנאשמת שלחה בפקס בקשת דחיה בטענה שאינה יכולה להתייצב מטעמי בריאות. נעתרתי לבקשת הנאשמת ודחיתי הדיון ליום 03.05.12 בשעה 09:30 , הנאשמת לא התייצבה לדיון ולכן נשפטה בהיעדרה ונגזר דינה לכפל קנס, על פי ההלכה הפסוקה בענין זה.

המבקשת עותרת לביטול גזר הדין מפני שלא קיבלה הודעה על דחיית מועד הדיון ואין לה כסף. מי שמגיש בקשת דחייה מחובתו לברר מה ההחלטה שניתנה עליה ולא להמתין עד שהחוב יגיע לגבייה למרכז לגביית קנסות, לאחר שחלפה כמעט שנה!

יצויין כי הודעה על כפל הקנס שנגזר על הנאשמת נשלחה אליה בדואר רשום, אולם זו לא נדרשה על ידה, ועל כן לחוב נוספו קנסות פיגורים.

היענות לבקשת הנאשמת, "פתיחת פתח שכזה לציבור "השוכחים" או "הטועים" למיניהם... תביא להצפה בלתי נסבלת של בתי המשפט, העמוסים ממילא ושלא לצורך". (ראה ע"פ (ים) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, צוטט גם בע"פ (ים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל), מה עוד שמתקבל הרושם כי אין לנאשמת כל טענה לגופה של העבירה, כי אם ליחס השוטר אליה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה

לפנים משורת הדין, אני מבטלת קנסות פיגורים שנצברו לקנס וזאת בתנאי שהנאשמת תשלם הקנס בסך 1,000 ₪ בשני תשלומים, החל מיום 10/6/13. הנאשמת תיגש למזכירות ותקבל לידיה השובר.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.