מדינת ישראל נ' דימקובץ(עציר)

החלטה

1.ביום 26/8/10 נתתי החלטה בתיק זה, בה קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה וכי בנסיבות העניין קיימת עילת מעצר.

2.ציינתי כי אף שהמעשה עצמו איננו חמור, הרי כאשר מדובר באיומים בין בני זוג, וכאשר קיימות שלוש הרשעות קודמות, שתיים מהן בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים, הרי שקיימת עילת מעצר של מסוכנות.

3.יחד עם זאת קבעתי כי אם תהיה חלופה הולמת שיהיה בה כדי לאיין את המסוכנות, ניתן יהיה להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר. לשם כך הפניתי את המשיב לתסקיר מעצר של שירות המבחן.

4.התסקיר שהוגש היום לבית המשפט מעריך כי קיימת מסוכנות להישנות העבירות מחמת העובדה שהמשיב איננו מודע לבעייתיות שבהתנהגותו, ולנוכח הערכה זו, ובהעדר חלופת מעצר שירות המבחן איננו ממליץ על שחרור המשיב.

5.נכון הוא שבית המשפט הוא לעולם המכריע, והמלצות שירות המבחן הינן רק בגדר כלי עזר לבית המשפט, ואולם כאשר שירות המבחן קובע כי קיימת מסוכנות יש לתת משקל של ממש להערכה מקצועית זו.

6.בעת הדיון, פניתי לבא כוחו המלומד של המשיב ושאלתי מהי החלופה המוצעת על ידו, ונעניתי כי החלופה המוצעת היא רק הרחקה מדימונה כאשר רק לאחר שחרורו יתארגן המשיב לגבי מציאת מקום מגורים וכדומה.

7.בנסיבות העניין, לא נראה לי כי די בחלופה כזו, שהיא חלופה אמורפית, ללא פרטים ברורים וללא גורם מפקח, כדי לאיין את המסוכנות העולה מן המשיב.

8.אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

9.יחד עם זאת, לנוכח האמור בהחלטתי הקודמת לגבי חומרת המעשה העומדת על הרף הנמוך, אם יהיה בידי המשיב להמציא חלופת מעצר של ממש, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר ללא צורך בשינוי נסיבות נוסף.

זכות ערר כחוק

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: