מדינת ישראל נ' דיב(עציר)

החלטה

לבקשת הסנגור כדי שיהיה סיפק בידו ללמוד את חומר הראיות, הדיון ידחה לשעה 14:00.

המשיב עצור עד החלטה אחרת ויובא להמשך הדיון היום באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תשע"א, 20/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

על פי הבקשה הנתמכת בכתב אישום, המשיב עבר עבירות של התפרצות לדירת מגורים כדי לבצע גניבה וכן עבירת גניבה ושיבוש מהלכי משפט. המשיב נעצר ביום 18.12.2010.

הסנגור איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה וטוען הוא כי אין עילת מעצר למעצרו של מרשו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו בעבירה כגון זו.

על פי הנטען בבקשה, אף שלמשיב עבר פלילי שאינו מכביד, כאשר 2 תיקים בעניינו של בית משפט לנוער הסתיימו ללא הרשעה, הרי שקיימת מסוכנות רבה לבטחון הציבור ובטחון רכושו לאור המיוחס למשיב בכתב האישום.

נטען על ידי המבקשת כי עולה מדבריו כפי שבאו לידי ביטוי במזכר מיום 19.12.2010 כי המשיב אמר כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מבצע עבירת גניבה, רק שהפעם נתפס, וכן כי נאמר על ידו "חבל שלא גמרתי את הבנאדם, היה אדם ישן בדירה, אם היה קם היה גומר אותו".

כתב האישום מתאר אירוע שאירע ביום 18.12.2010 בשעה 02:13 כאשר המשיב התפרץ לדירה בפרוייקט אלמוג כאשר המתלונן ישן את שנתו. המשיב גנב מן הדירה פריטים שונים, טלפון, תיק גב, מסמכים שונים, ארנק ובו תעודת זהות, כרטיס תושב אילת, פרטי לבוש, רישיון נהיגה של המתלונן, כרטיס כספומט, רישיון שייט, שלושה פנקסי שיקים, ושלושה שיקים על סך של כ- 13,000 ₪.

בהמשך, המשיב יצא את דלת הכניסה שהייתה נעולה, ושם פעמיו למרכז התיירות באילת, כאשר הבחין הנאשם בשוטרים, הסתיר את כרטיס הכספומט הגנוב ועשה זאת בכדי להעלים ראיות הנחוצות לחקירה פלילית.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות למכביר להוכחת ביצוע המעשים המיוחסים למשיב וכן הסנגור מסכים לקיומה של תשתית ראייתית.

יצוין כי המשיב שבפניי הכחיש בחקירתו הראשונית כל קשר לביצוע העבירות, וטען בהודעתו הראשונה מיום 18.12.2010 כי מצא את הכרטיס חיוב ואת השיקים ואף הוביל את השוטרים למקום מסוים בו לכאורה מצא את הפריטים, מסר גרסה סדורה לפיה אין לו כל קשר לעבירת ההתפרצות, הגרסה מפורטת וארוכה המלמדת על תחכומו של משיב זה שבפניי.

בחקירתו הנוספת לאחר שעומת עם העובדה כי הוא תועד במצלמה בעת שהגיע לפרוייקט אלמוג בשעה היעודה, החל משנה מגרסתו ודרש לראות את התיעוד ורק לאחר שראה את התיעוד הודה בשורה 38 להודעתו שאומר: "אני פרצתי אני גנבתי הייתי שם ככה סתם שיכור נכנסתי לשם ופרצתי".

יאמר כי טענת השכרות אינה מסייעת לו למשיב שכן הוא פעל בתחכום תוך ששם פעמיו לאחר ההתפרצות למכשיר כספומט בניסיון להוציא כספים ככל הנראה. זאת ועוד, ההתפרצות לדירת המגורים בוצעה כאשר הדייר בדירה ישן את שנתו, כאשר המשיב נכנס דרך חלון חדר השינה ככל הנראה. במצב דברים זה, קיים פוטנציאל מסוכנות ועימות אלים בין מבצע ההתפרצות לבין קורבן העבירה.

טענת הסנגור כי אין בדברים אלו כדי להוות עילת מעצר, אינה במקומה.

על פי הפסיקה, עבירה של התפרצות בנסיבות דנן, מקימה עילת מעצר למעצרו של אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

במקרה בפניי הדברים מתחדדים, שכן מדובר בראייה נוספת בדמות זיכרון דברים שנרשם ביום 19.12.2010 על ידי סמל המעצר אשר כאמור רושם דברים שאמר לו המשיב: "היה אדם ישן אם היה קם היה גומר אותו". הוא סיפר שגנב את הכספומט וכן בהמשך דבריו הוסיף כי הרבה פעמים גנב והצליח, ורק בפעם הזאת נתפס כי היה שיכור.

קרי, אין מדובר בהשערה בלבד באשר לפוטנציאל המסוכנות למפגש אלים בין הקורבן למתלונן, כי אם המשיב בדבריו הוא אומר דברים ברורים, כפי שמשתקפים מהמזכר.