מדינת ישראל נ' דיאמנד(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 4 אישומים, שלושה מהם בעבירות של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש והאישום הרביעי בעבירה של עיסקה אחרת בסם מסוכן מסוג חשיש.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

בתאריך 15.12.10 ניתנה החלטה בה הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו וזאת לאחר שנמצאו קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית.

על החלטתי זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי מטעם ההגנה אשר התמקד בשאלת חלופת המעצר.

בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.3.11 בעמ"ת 13296-02-11 מפי כב' השופטת וינברג קבע כי הגם שנכון שבמקרים של סחר בסמים שחרור לחלופה הינו החריג ולא הכלל, עדיין מצוות המחוקק הינה לבחון אם יש בחלופת מעצר כלשהי כדי לאיין את המסוכנות. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי בענייננו עברו של המשיב אינו כה מכביד, באשר מדובר בעבר ישן , מרביתו נצבר עד שנת 1999 בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית ושתי הרשעותיו האחרונות הינם בעבירות איומים ואלימות כשהעונשים שנגזרו על המשיב מצביעים כי מדובר בעבירות שאינן ברף העליון.

עוד ציין בית המשפט המחוזי כי נסיבות ביצוע העבירות לכאורה אף הן אינן ברף העליון של החומרה ובנסיבות הללו סבר בית המשפט המחוזי כי מן הראוי ששירות המבחן יבחן קיומה של חלופת מעצר אשר תוצג בפני.

בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי התיק הוחזר לדיון בפני בית משפט זה לבחינת חלופה ולצורך הזה הוזמן תסקיר מעצר.

תסקיר מעצר ראשון בעניינו של המשיב התקבל לתיק בית המשפט ביום 1.5.11. שירות המבחן בתסקיר ארוך ומפורט סקר את נסיבות חייו של המשיב ואת נסיבות מעצרו הנוכחי כשהרושם היה שמדובר במשיב המתנהל באופן חסר יציבות במישורים חיים מגוונים מה שמעמיד אותו בסיכון להתנהגות פורצת גבולות.

לצד זאת ציין שירות המבחן כי מדובר במשיב העצור לראשונה בחייו מזה חודשים רבים כשחווית המעצר מורכבת וקשה.

שירות המבחן "הציף" בפני בית המשפט את השימוש האינטנסיבי של המשיב בסמים מסוג קאנבוס כאשר מציין כי המשיב צורך את הסם ב-16 השנים האחרונות כשהוא לבדו ובמפגשים חברתיים, כשהשימוש ב-4 השנים האחרונות הפך אינטנסיבי ויום יומי.

שירות המבחן מציין כי התרשם שהמשיב מוצא בסם מפלט ומרגוע ומחזיק בעמדות מתירניות באשר לצריכת הסם מסוג חשיש.

יחד עם זאת מציין שירות המבחן כי מהמידע שנמסר לו על ידי המשיב עולה כי חדל מצריכת הסם במעצרו ומכיר הכרה ראשונית בתלות שפיתח המשיב תוך שהוא מביע מחוייבות להקלט בטיפול בענין זה.

באותו שלב הציע המשיב שחרור בחלופה ביתית לצד קליטה וטיפול במסגרת פתוחה.

שירות המבחן באותו תסקיר מביא את התרשמותו כי המשיב זקוק לטיפול במסגרת אינטנסיבית כדוגמת קהילה טיפולית במסלול המיועד למכורים לחשיש. אם כי להערכת שירות המבחן ספק אם יוכל המשיב להסתגל למסגרת טיפולית דרשנית כקהילה סגורה.

במסגרת אותו תסקיר המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב בחלופה ביתית בדמות מעצר בית בפיקוח אנושי מחוץ למקום מגוריו ובכפוף לשילובו בשיחות ובדיקות שתן.

בדיון שהתקיים בעניינו של המשיב לאחר קבלת תסקיר ביום 1.5.11 עתר ב"כ המשיב לאמץ המלצות התסקיר ולהורות על שחרורו של המשיב באותה חלופה ביתית.

ב"כ המבקשת התנגד לשחרורו של המשיב בחלופה כלשהי ועתר להמשך מעצרו עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר המעצר כמו גם בהחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של המשיב באתי לכלל מסקנה כי החלטה מושכלת בעניינו של המשיב מן הראוי שתתקבל לאחר שתיבדק אפשרות התאמתו לטיפול אינטנסיבי בקהילה טיפולית סגורה וזאת בין היתר נוכח העובדה כי ממילא תואם למשיב ראיון קבלה בקהילת הדרך (ראיון אשר תואם לו ביוזמת הערבים והמפקחים אשר הוצעו אז).

סברתי כי נוכח התרשמות שירות המבחן כי החלופה הראויה והמתאימה בעניינו של המשיב הינה דווקא טיפול במסגרת אינטנסיבית ונוכח עמדת המפקחים המוצעים בענין זה אשר מצידם וביוזמתם טרחו לתאם למשיב ראיון מתוך מטרה לשלבו באותה קהילה טיפולית סגורה לאחר שחרורו מהמעצר, הרי שיש לבחון אופציה זו באמצעים הכלים המקצועיים של שירות המבחן.