מדינת ישראל נ' דיאב

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2.כתב האישום (מיום 11.07.10) מייחס לנאשם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה בקלות ראש שגרמה לנזק לאדם ולרכוש ברשלנות, עבירה לפי סעיף 62(2) ו-38(2)-(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3)-39(א) לפקודת התעבורה בנסיבות סעיף 64ד(א)-(ב) לפקודת התעבורה, סירוב לבדיקת שכרות, עבירה לפי סעיפים 64ד' ו-62(1) לפקודת התעבורה, נהיגה במצב שאינו מאפשר שליטה ברכב, עבירה לפי תקנה 26(1) ו-(4) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וסעיף 68 לפקודת התעבורה, אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון, עבירה לפי תקנה 93(א)(1) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

3.התמונה העולה מעובדות כתב האישום:

בתאריך 26.10.08 סמוך לשעה 20:00, נהג השוטר סאהר גרוס (להלן: "גרוס") רכב משטרתי מסוג טויוטה מספר רישוי 33-119 (להלן: "הטויוטה") ברחוב פאולוס השישי שבנצרת (להלן: "הכביש"), מכיוון כיכר קזנובה לכיוון צומת הפיקוד. ברכב ישבה גם השוטרת אלנה סוגצ'יוב (להלן: "אלנה"). שני השוטרים היו במסגרת תפקידם, בדרך לאירוע אלים שהתרחש באותה עת באזור צומת הפיקוד בנצרת, כאשר גרוס הפעיל במהלך הנסיעה את מערכות ה"כריזה" שבטויוטה שכללה: אורות כחולים מהבהבים והשמעת סירנה לסירוגין. בקטע הכביש הרלוונטי, קרי, במסלול נסיעת הטויוטה, קיימים שני נתיבי נסיעה. רכב הטויוטה נסע באותה עת בנתיב הנסיעה השמאלי.

באותה עת, לפני הטויוטה ולאותו כיוון נסיעה, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מזדה מספר רישוי 46-542-19 (להלן: "המזדה").

הנאשם נהג במזדה בהיותו שיכור ובמצב שלא אפשר לו שליטה ברכב וגרם לסיכון עוברי הדרך.

כשהגיעה הטויוטה תוך כדי נסיעה אל אחורי המזדה, צפר גרוס באמצעות מערכת הכריזה "ברווז" שבטויוטה, על מנת שהנאשם יפנה את נתיב הנסיעה לטויוטה. חרף זאת, הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב הביטחון שנסע אחריו ואף בלם ונעצר עם המזדה בנתיב השמאלי ובכך חסם את דרכה של הטויוטה. עת הסיט גרוס את הטויוטה לנתיב הימני כדי לחלוף על פני המזדה, הסיט הנאשם את רכבו ימינה ובכך חסם את דרכה של הטויוטה וגרם להתנגשות בין הפינה השמאלית קדמית של הטויוטה לבין הפינה הימנית אחורית של המזדה (להלן: "ההתנגשות הראשונה").

לאחר ההתנגשות הראשונה, וכאשר הטויוטה נעצרה סמוך למקום, חזר הנאשם אחורנית עם המזדה וסטה עמה לכיוון הטויוטה, כאשר הוא נוהג בכביש בכוונה לפגוע ובדרך שיש בה כדי לפגוע בבטיחות נוסעי הטויוטה. הנאשם פגע עם חזית המזדה בדופן שמאל ובפינה הקדמית שמאלית של הטויוטה (להלן: "ההתנגשות השנייה").

כתוצאה מההתנגשות הראשונה וההתנגשות השנייה, נפגעו גרוס ואלנה ונזקקו לטיפול ומעקב רפואי; כן ניזוקו הטויוטה והמזדה.

אחרי ההתנגשות השנייה, יצא הנאשם מרכבו, צעד לכיוון הטויוטה והחל לצעוק ולקלל את השוטרים ולהתפרע. בשלב זה, דרך גרוס את אקדחו האישי וכיוון אותו לנאשם, עד אשר זיהה, כי הנאשם גם כן שוטר המשרת באותה תחנת משטרה בה הוא משרת; משנוכח לגלות זאת גרוס הוא פרק אקדחו והחזירו למקומו.

מיד לאחר אירועי ההתנגשויות וההתפרעויות, חזר הנאשם למזדה והחל בנסיעה פרועה לכיוון צומת הפיקוד וזאת תוך גרימת סיכון עוברי הדרך לכיוון צומת הפיקוד.

במהלך ההתנגשויות (הראשונה והשנייה), הזעיק גרוס עזרה באמצעות מערכת הקשר שברשותו; לקריאתו נענה קצין המשטרה יצחק כוגן (להלן: "כוגן"), אשר שירת אז בתחנת נצרת, והיה אחראי לכוחות שטיפלו באירוע שאליו נסעו גרוס ואלנה בטויוטה עובר לקרות ההתנגשויות. כוגן נהג באותה עת ברכב משטרתי מסוג סקודה מספר רישוי 12-875 (להלן: "הסקודה"). מששמע כוגן את קריאתו של גרוס בנוגע להתרחשותן של ההתנגשויות, הוא החל לנסוע בכביש לכיוון מקום ההתרחשות. יחד עם כוגן נסע השוטר עמית גאנם (להלן: "עמית"). משנתקל כוגן בפקק תנועה שחסם את דרכו לכיוון מקום האירוע, הוא עבר למסלול הנגדי והחל להסיע את הסקודה בנתיב השמאלי שבמסלול הנגדי, כנגד כיוון התנועה, כאשר הוא מפעיל את מערכות ה"כריזה" שבסקודה – אורות כחולים מהבהבים וסירנה.

עת ראה הנאשם את הסקודה נוסעת מולו בנתיב נסיעתו, וחרף ידיעתו, כי מדובר ברכב משטרתי, לא עצר הנאשם את רכבו ולא הפנה אותו ימינה. הנאשם כיוון את רכב המזדה לכיוון הסקודה, כשהוא נוהג בכוונה לפגוע בנוסעי הסקודה, בנתיב תחבורה בדרך שיש בה כדי לפגוע בכלי תחבורה ובנוסעי הסקודה. במעמד זה, התנגשה דופנה השמאלית של המזדה עם דופנה השמאלית של הסקודה לכל אורכה (להלן: "ההתנגשות השלישית").

כתוצאה מההתנגשות השלישית נפגע עמית ונזקק לטיפול ומעקב רפואי; כן ניזוקו המזדה והסקודה.

לאחר ההתנגשות השלישית, שוטרים אשר הגיעו למקום השתלטו על הנאשם והובילו אותו לתחנת משטרת נצרת.

בהיותו בתחנת המשטרה, הנאשם נדרש על ידי שוטר לתת דגימה של אוויר נשוף מפיו, לשם עריכת בדיקה באמצעות מכשיר מאושר לצורך קביעה האם נמצא אלכוהול בגופו ובאיזה ריכוז, אולם הנאשם סירב לתת את הדגימה.

לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם נהג בהיותו שיכור ובמצב שאינו מאפשר לו שליטה ברכב, תוך סיכון עוברי הדרך ובכוונה לפגוע בשימוש חופשי ובטוח של כלי רכב ונוסעיהם בנתיב תחבורה; כן טוען ב"כ המאשימה, כי הנאשם נהג ברכב בדרך ציבורית באופן נמהר ורשלני שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום חבלה.

המענה לאישום

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום; לטענתו, הגורמים העיקריים לקרות התאונות הם גרוס וכוגן, אשר נהגו בטויוטה ובסקודה בהתאמה. לטענת הנאשם, הוא לא נהג ברכב תחת השפעת אלכוהול ואף הסכים למסור דגימת אויר נשוף מפיו.