מדינת ישראל נ' דיאב

גזר דין

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר.

תמצית העובדות היא כי בתאריך 20/3/09 במהלך בדיקה של רכב בו נסע הנאשם, הוא נתבקש להציג תעודת זהות וסרב לעשות כן. גם משנתבקש לעשות כן שוב, הוא סרב, יצא מן הרכב ודחף שוטר בכתפו. השוטר אחז אותו בידו הימנית ואילו הנאשם אחז את השוטר בידו השמאלית ודחף אותו. כן אחז בצווארו של השוטר ודחף אותו לאחור. תקיפתו של הנאשם את השוטר נבלמה רק לאחר שהשוטר עשה שימוש בגז פלפל.

במהלך אירוע זה, אף השתמש הנאשם בביטויים עולבים כלפי השוטרים.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר המתחייב ע"פ החוק.

מהתסקיר עולה כי מדובר בנאשם כבן 23, מאורס אשר מתגורר בבית הוריו בשכונת שועפאט במזרח ירושלים ועובד כשכיר בעבודות שיפוצים.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור בעל רמת אינטליגנציה תקינה ויכולת ביטוי מילולית תואמת. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם בעל מערכת ערכים נורמטיבית , ובעל יכולות וכוחות, שאיפות ומוטיבציה לניהול אורח חיים תקין, אשר באים לידי ביטוי בהשקעת עיקר מאמציו בהשתלבות בעבודה קבועה ובדאגה לפרנסתו ופרנסת בני משפחתו.

שירות המבחן ציין כי לא הבחין בקיומם של ערכים ודפוסי התנהגות בעייתיים ואלימים מגובשים וקבועים אצל הנאשם.

יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי במצבים בהם הנאשם חש פגיעה בכבודו הוא נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית קשה ואינו מפעיל שיקול דעת הולם וכמו כן אינו לוקח בחשבון את ההשלכות האפשריות של תגובתו זו.

שירות מציין כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות בעבירות נשוא תיק זה, הנאשם חש עצמו כקורבן באירוע. הנאשם מסר כי הגיש תלונה במח"ש נגד השוטרים, שלדבריו תקפו אותו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם שרוי במצוקה נפשית וזאת עקב ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, המלווים בתחושת קיפוח ועוול, בשל עמדתו, בין היתר, כי הוא חף מפשע.

למרות האמור לעיל, שירות המבחן התרשם כי ניהול ההליכים המשטרתיים והמשפטיים השפיעו על הנאשם באופן אפקטיבי בכך שהמחישו לו את חומרת מעשיו, ההשלכות הקשות והחמורות הנובעות ממעשיו, חידוד גבולות והרתעה מחזרה על מעשים דומים בעתיד.

שירות המבחן מציין כי יש לתת משקל לא מבוטל לגילו הצעיר של הנאשם ולכך שמדובר בעבירה ראשונה ויחידה שלו.

בנוסף הדגיש שירות המבחן כי הוא סבור כי שליחתו של הנאשם למאסר בפועל בדרך של כליאה ממשית, תחשוף את הנאשם לאווירה שלילית וקשה העלולה לפגוע בעתידו ובסיכוייו להשתקם.

לאור האמור לעיל, שירות המבחן המליץ להימנע מכליאה ממשית אך במידה ובית המשפט ימצא לנכון להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, שתקופת המאסר תהה קצרה ככל שניתן, שתרוצה במסגרת עבודות שירות בשילוב מאסר על תנאי.

בטיעוניה לעונש הציגה התביעה את מעשיו החמורים של הנאשם, בציינה כי מעשיו של הנאשם פגעו בערך המוגן של שמירה על הסדר הציבורי כמו גם שמירה על מעמדו של השוטר ויכולת התפקוד שלו.

ב"כ התביעה הדגישה כי, על בתי המשפט לשים לנגד עיניהם את חשיבות מעמדם של השוטרים וחיזוק ידיהם, שכן אם לא נעשה כן המסר הברור המשתמע מכך הוא כי אין הרתעה.

ב"כ התביעה מציינת כי בענייננו מדובר בנאשם שתקף איש מרות לאור יום, לעיני אחרים, ללא חשש או מורא וזאת רק משום שהתבקש להזדהות ע"י השוטר.

בנוסף, יצוין כי הנאשם לא הודה ולא לקח אחריות על מעשיו ואף חש עצמו כקורבן גם לאחר שהורשע.