מדינת ישראל נ' דיאב (עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת בנסיבות מחמירות- בת זוג, לפי סעיף 379+ 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 19.10.09, בביתו בחיפה, תקף הנאשם את אשתו, כשלא כדין וללא הסכמתה באופן שהטיח אגרופו בפניה, משך בשערה, נטל חבל וניסה לקושרה. כאשר ניסתה אשת הנאשם לצאת מהבית, סגר הנאשם את הדלת עד שידית הדלת נשברה וחנק אותה עם ידיו עד שנמלטה מן הבית.

בישיבת בית המשפט מיום 18.04.10, במסגרת הטיעונים לעונש, הגיש ב"כ המאשימה את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ת/ 1 ואת פלט המאסרים שלו ת/2.

הנאשם העיד מטעמו את אשתו, המתלוננת, כעדה לעניין העונש.

אשת הנאשם הביעה בפני בית המשפט את רצונה כי הנאשם ישוב הביתה וטענה כי אינה מפחדת ממנו כאשר מלבד אירוע האלימות נשוא האישומים, יחסיהם תקינים.

בטיעונים לעונש, הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, כעולה מגליון הרשעותיו הקודמות, המלמד כי הנאשם נהג באשתו באלימות אף קודם לאירוע נשוא כתב האישום.

עוד ציין את מסוכנותו הרבה של הנאשם, הסובל מפיגור שכלי קל ומכור לאלכוהול - מסוכנות הנלמדת מאופי האלימות שנקט כנגד אשתו, שכן מדובר במעשים חולניים וחריגים בחומרתם.

בהתייחסו לטיעוני המתלוננת בבית המשפט, גרס כי דבריה אינם משקפים את הנתונים אותם מסרה לגורמי החקירה בדבר אלימותו של הנאשם לאורך השנים וניתן להניח כי הינה נתונה במלכוד.

לאור האמור, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי וקנס כספי, שיהא בהם כדי להגן על המתלוננת ובני משפחתם.

ב"כ הנאשם, בטיעוניו, ציין את הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי, את לקיחת האחריות והחרטה שהביע בפני אשתו וכן את תקופת המעצר הארוכה בה נתון הנאשם.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם סובל מפיגור שכלי, בגינו נקבעו לו 65% אחוזי נכות ע"י המל"ל, כמפורט באישור המל"ל נ/1.

כמו כן, עם מעצרו, נבדק הנאשם ע"י ועדת אבחון אשר המליצה על דרכי טיפול בנאשם, כמפורט בחוות הדעת נ/4.

עוד ציין כי הנאשם טופל בעבר בטיפול פסיכיאטרי, אם כי בבדיקה שנערכה עם מעצרו נמצא כשיר לעמוד לדין.

בשל האמור, עתר ב"כ הנאשם שלא לגזור את דינו של הנאשם אלא להורות על דרכי טיפול כאמור בחוות דעת ועדת האבחון. לחילופין ביקש להסתפק בתקופה בה נתון הנאשם במעצר מאז יום 19.10.09.

ב"כ הנאשם הגיש אסמכתאות לתימוכין בטענותיו.

בהתאם לנתונים שבאו בפני בית המשפט על מצבו השכלי של הנאשם, ביחוד בכל המתייחס לדוח ועדת האבחון, הוריתי כי יוגש תסקיר של שירות המבחן אודות הנאשם ובו התייחסות לנתונים הנ"ל.

בתסקירו מיום 30.05.10, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בקובעו כי קיים סיכוי להשנות התנהגותו האלימה של הנאשם וזאת בשל רמת תיפקודו הנמוכה של הנאשם, שאינה מאפשרת לו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה, שתיית אלכוהול על ידו באופן יומיומי ואי נכונותו לעבור הליך טיפולי.

הנני רואה בחומרה את מעשי האלימות שנקט הנאשם כנגד אשתו באירוע, מעשים שהיו קשים עד מאוד ועלולים היו להסתיים באסון, אילולא הצליחה המתלוננת לצאת מביתה.

מן הנתונים שבאו בפני בית המשפט, עולה כי הנאשם נהג לא אחת, במהלך תקופת נישואיהם, באלימות נגד אשתו ודבריה של המתלוננת בבית המשפט בדבר יחסו הטוב של הנאשם כלפיה, עומדים בסתירה לנתונים האובייקטיבים האחרים שהוצגו.