מדינת ישראל נ' דיאב(עציר)

החלטה

לפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו.

כתב האישום כולל שני אישומים המתייחסים לשני אירועים.

באירוע הראשון נטען כי המשיב יחד עם חמישה אחרים חברו יחדיו לבצע מעשה והם או אחד מהם פצעו את עמיאל אבידן הוא המתלונן.

בכתב האישום נטען כי האירוע שהיה ביום 8/3/10 החל לאחר שאדם בשם אריה חיימוף תיעד במצלמתו נזקים שנגרמו לבתים של יהודים בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים. הוא הותקף על ידי אדם מסוים. המתלונן נחלץ לעזור לו. לפתע התנפלו על המתלונן המשיב והאחרים הכו אותו והפילו אותו ארצה. המשיב והאחרים בעטו במתלונן בכל חלקי גופו ובפניו בעודו שוכב. למתלונן נגרמו חבלות בכל חלקי גופו, חבלות בפניו, שבר באפו. עקב כך נותח בבית החולים לצורך תיקון השבר. עקב חבלות בעמוד השדרה הושם למתלונן צווארון. מיוחסת למשיב עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.

באישום השני נטען כי ביום 13/3/10 הבחין שוטר במשיב ליד ביתו. השוטר ידע שהמשיב דרוש לחקירה ועל כן הודיע לו כי הוא מעוכב. אדם אחר, אליהו שטראוס, צילם את האירוע במכשיר הסלולארי שלו. המשיב ביקש מהשוטר להורות לשטראוס להפסיק לצלם, השוטר סירב. המשיב ניגש לשטראוס הכה והדף את ידו. כתוצאה מכך נפל המכשיר לקרקע, התפרק ונגרם לו נזק. מיוחסות למשיב עבירות של תקיפה והיזק בזדון.

ראיות לכאורה

האישום הראשון - המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה לאמור באישום הראשון.

לטענתו המתלונן בהודעותיו הראשונות נקב בשמו של אדם אחר כמי שתקף אותו תוך שהוא מדגיש שהתוקף מוכר לו היטב.

את ההודעה הראשונה שבתיק מסר חיימוף ביום האירוע. הוא מתאר באופן כללי כיצד 7 ערבים קפצו על המתלונן והכו אותו. הוא מכיר אותם אך לא בשמותיהם.

הודעה שנייה מאותו היום היא של רחל לנדס. היא מתארת את האירוע, מוסרת כיצד המתלונן הוכה. מוסרת מראה ופרטי לבוש של חלק מהתוקפים.

המתלונן מסר הודעה ראשונה ביום 9/3/10. הוא מוסר שראה את חיימוף מנסה לצלם אדם בשם מוחמד דיאב לצורך הגשת תלונה. הוא התקדם לעבר חיימוף כדי לעזור לו וראה לפתע שאחד מהחברים של דיאב תוקף את חיימוף. הוא התקדם לעזור לחיימוף ומאז הוא אינו זוכר איך זה קרה. הוא מצא את עצמו על הקרקע כשמוחמד דיאב ועוד 4-5 אחרים מעליו, תוקפים אותו ובועטים בו. הוא מוסר ששכנתו רחל לנדס זיהתה שניים מהנערים שתקפו אותו והם נעצרו.

בהודעתו השנייה של המתלונן מיום 10/3/10 הוא מתייחס לסרט שהופק ממצלמות האבטחה במקום. הוא מצביע על אדם שלובש חולצה לבנה, אומר ששמו מוחמד דיאב, אומר כי רואים אותו בשעה 21:17 נותן מכות למתלונן והוא זה שנתן למתלונן את הבעיטה האחרונה. המתלונן מוסיף כי הוא מכיר בוודאות את מוחמד דיאב ואת שמו.

בהמשך ההודעה מתברר כי שני החשודים שנעצרו על פי הודעת רחל לנדס נעצרו מתוך טעות ושוחררו.

בהודעה השלישית מיום 14/3/10 מוסר המתלונן כי הוא מכיר שטחית את החשוד שתקף אותו, זאת לעומת דבריו בהודעה השנייה כי הוא מכיר אותו היטב. המתלונן מוסר כי הוא מכיר את התוקף מאירוע אחר בו איים עליו וקילל אותו. הוא גם מכיר את רכבו וכיצד מכנים אותו בשכונה. בשלב זה מציג החוקר לחשוד תמונה של המשיב, והחשוד מזהה אותו כמי שתקף אותו וששבר את אפו בבעיטה.

משמעות הדברים היא כי המתלונן מסר בשתי הודעותיו הראשונות כי אדם בשם אחר תקף אותו, תוך שהוא טוען כי הוא מכירו בוודאות.

בהודעתו השלישית טען כי הוא מכירו באופן שטחי בלבד. לצורך הזיהוי הוצגה תמונת המשיב ואז טוען המתלונן כי זה האיש שתקף אותו.

חיימוף מסר הודעה נוספת ביום 14/3/10. גם כאן הוצגה לו תמונת המשיב לצורך הזיהוי והוא זיהה את המשיב כמי שתקף את המתלונן גם רחל לנדס זיהתה את המשיב לאחר שהוצגה לה תמונתו. כאמור, שני אלה לא ידעו בתחילה לזהות את המשיב על פי שמו. דהיינו לא הייתה ביניהם לבין המשיב היכרות ממשית קודמת, אלה הם מכירים אותו כאחד מתושבי השכונה.

המשיב מסר הודעה ביום 14/3/10 בה מסר שלא השתתף בתקיפה וכי ביום האירוע היה בעבודה עד לשעה 21:00. הוא מוסר את שם המעביד ואומר כי אם ייחקר ימסור כי המשיב היה בעבודה עד לשעה 21:00

מעבידו של המשיב לא נחקר על ידי המבקשת.