מדינת ישראל נ' דזלדטי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שהיה בתנועה, תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג ברכב מ.ר. 18-303-71 ביום 20.6.12 בשעה 19.50 או בסמוך לכך כשהוא נוסע בת"א על רחוב הירקון לכיוון צפון ומגיע לצומת עם רח' צידון כשהוא נוסע בנתיב שמאלי.

2.השוטרת ע"ת מס' 1 הילה אסרף נסעה בניידת על רח' צידון, עצרה את הנאשם ברוקח - בית הלוויות.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה, הנאשם החזיק מכשיר טלפון נייד בידו הימנית והצמיד אותו לאוזנו הימנית ודיבר לתוכו.

לגירסת הנאשם, הוא לא עשה כל שימוש בטלפון נייד.

דיון והכרעה:

1.השוטרת רשמה דו"ח המפרט את ביצוע העבירה (מוצג ת/1)

2.השוטרת ערכה שרטוט של מקום האירוע בו צויין מסלול נסיעת הנאשם ומקום עמידת השוטרת (ת/2).

3.השוטרת ציינה בנסיבות המיוחדות של המקרה כי שמרה על קשר עין רצוף עד רוקח - בית הלוויות. המדובר בקטע שיש בו מספר צמתים (דיזינגוף, התערוכה, אוסישקין), השוטרת לא ציינה מה היה המרחק שעברה ממקום עמידתה ועד מקום עצירת הנאשם, כמו כן לא ציינה מה היה מצב התנועה עובר לעצירת הנאשם.

4.לדברי הנאשם, רח' צידון שהוא מול היציאה מנמל ת"א הינו רח' פקוק וכי עד לעצירתו המדובר במרחק של כקמ'.

אם אכן השוטרת שמרה על קשר עין רצוף, תמוה מדוע לא נעצר הנאשם קודם לכן.

5.השוטרת לא ציינה האם כשניגשה לנאשם, הנאשם אחז בטלפון, או היכן ראתה את מכשיר הטלפון, אם ראתה אותו כלל.

6.בדו"ח אשר רשמה השוטרת (ת/1) לא צויין האם ראתה את הנאשם מבעד לחלונות רכבו, או מבעד לחלון פתוח, האם ראתה אותו מחזית הרכב או מהדופן, וכן לא פירטה מה היה מצב חלונות רכב הנאשם, האם היו שקופים או אטומים, נקיים או מלוכלכים.

7.הנאשם מכחיש כי דיבר בטלפון, הנאשם הציג דו"ח שיחות כשהשיחה הקודמת לשעת הדו"ח היתה 19.10 ואילו השיחה הבאה היתה בשעה 20.04.

8.לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את העדויות, בנסיבות העניין לא ניתן לשלול את גירסת הנאשם כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ויתכן כי לאור המרחק עד לעצירת רכב הנאשם היתה טעות בזיהוי , לפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.