מדינת ישראל נ' דולב אהוד

הכרעת דין

1. הנאשם קיבל דו"ח בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, ביקש להישפט בגינו ובישיבת ההקראה טען כי דיבר בטלפון קבוע עם דיבורית ולא החזיק את הטלפון ביד.

2. מטעם התביעה העיד רס"מ פנחס קרויטרו (להלן: "השוטר"), אשר אף ערך את הדו"ח, שהתקבל וסומן ת/1. מעיון בת/1 עולה כי השוטר עקף את רכבו של הנאשם, ובשלב בו נסע במקביל ומשמאל לנאשם, הבחין כי הנאשם מחזיק ביד שמאל, צמוד לאוזן שמאל, מכשיר טלפון סלולארי בצבע כהה. השוטר סימן לנאשם לעצור ואז הוריד הנאשם את היד האוחזת במכשיר הטלפון מאוזן שמאל.

בפרק דברי הנהג נרשם: "לא השתמשתי בטלפון. השוטר לא מסכים לראות את פירוט השיחות בטלפון".

3. בחקירתו הנגדית הבהיר השוטר כי איננו זוכר את המקרה ומעיד על סמך האמור בת/1 בלבד. לשאלות הנאשם חזר השוטר והבהיר כי ראה מכשיר טלפון נייד בצבע כהה בידו השמאלית של הנאשם, בתחילה צמוד לאוזנו ולאחר מכן כשהוריד את ידו למטה.

4.הנאשם אישר כי נהג במקום ובזמן המצוינים בכתב האישום וכי ראה את השוטר נוסע בתחילה מאחוריו ובהמשך עוקף אותו. הנאשם טען כי החזיק את ידו השמאלית על אוזן שמאל, אך הכחיש כי החזיק מכשיר טלפון בידו. מכשיר הטלפון הנייד היה לדבריו בכיסו, והוא שוחח בטלפון באמצעות הדיבורית שברכבו.

5.בחקירתו הנגדית חזר ואישר את הפרטים אותם אישר בחקירתו הראשית, ואף חזר והכחיש את שהכחיש בתחילה. עוד הוסיף וטען כי מכשיר הטלפון שהיה ברשותו באותה עת היה בצבע כסף בהיר.

6.בסיכומיה, ביקשה התובעת להעדיף את גרסתו העקבית של השוטר ולהרשיע את הנאשם בהסתמך עליה.

הנאשם חזר על גרסתו והוסיף "אני לא מבין מאיפה הוא יכול היה לראות את זה בזמן הקצר שעקף אותי". עוד הוסיף כי השוטר אמר לו כי אילו היה מודה, היה השוטר רושם לו אזהרה בלבד.

7.מקריאת פרק נסיבות המקרה בת/1, ומעדותו של השוטר לפניי התרשמתי כי השוטר רשם את הדברים, כפי שראה אותם, ועשה זאת באופן ברור ומפורט. עדותו לפניי הייתה עניינית ועקבית, ועל כן, אני מעניקה לעדותו את מלוא המשקל הראייתי.

8.הנאשם טען בעדותו הראשית כי נהג באופן שידו השמאלית הייתה מונחת על אוזנו השמאלית. דברים אלה אף טען לפני השוטר בחקירתו הנגדית. יחד עם זאת, דברים אלה לא נאמרו לשוטר בזמן אמת, ואף לא בישיבת ההקראה. משכך, מדובר בעדות כבושה, המעוררת תמיהה באשר לאמיתותה.

עוד טען הנאשם בחקירתו הראשית כי השוטר אמר לו כי אילו הודה היה מקבל אזהרה בלבד. גם לטענה זו אין זכר בת/1 ואף לא בחקירתו הנגדית של השוטר ע"י הנאשם.

9.נוכח כל האמור לעיל, אני מעדיפה את גרסתו של השוטר על פני גרסת הנאשם. לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה, ולאחר שלקחתי בחשבון, בין היתר, את ממצאי המהימנות שקבעתי לגבי השוטר והגרסה הכבושה שהעלה הנאשם, אני קובעת על פי הממצאים הנ"ל כי הנאשם החזיק בידו השמאלית מכשיר טלפון נייד, צמוד לאוזנו השמאלית.

10.אני קובעת כי התביעה הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם מעבר לכל ספק סביר, אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אייר תשע"ב, 16/05/2012 במעמד הנוכחים.

דלית שרון-גרין, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נסיעה.

מגיליון הרשעותיו הקודמות עולה כי הנאשם נוהג מזה כ – 50 שנה וכי צבר לחובתו 16 הרשעות קודמות. ההרשעה האחרונה, בגין נהיגה באור אדום, בוצע בחודש מרץ 2011. העבירה שקדמה לה כרונולוגית הינה עבירת מהירות משנת 2004, זו שלפניה משנת 1999.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת לנכון להטיל על הנאשם עונש של פסילה מותנית.