מדינת ישראל נ' דוידוב

פסק דין

המשיב הודה בעובדות כתב אישום מתוקן נשוא ת.פ. 7242-08-10 (בית משפט השלום ברחובות) והורשע בשתי עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה, בשלוש עבירות של גניבה, ובעבירה של סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה.

בית משפט קמא הטיל על המשיב עבודות של"צ בהיקף של 250 שעות, ששה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, תשלום פיצוי למתלוננים בסך 3,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד קולת העונש.

כתב האישום

כתב האישום כלל ארבעה אישומים אך בעקבות הסדר טעון תוקן כתב האישום כך שאישום אחד נמחק, באישום אחר תוקן סעיף העבירה לעבירה של סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים ותיקונים נוספים בוצעו בעובדות האישומים ללא שינוי בסעיפי האישום. על פי המתואר בכתב האישום פרץ המשיב יחד עם אחר לבתי כנסת ולבית מגורים וגנב משם רכוש.

תסקיר שרות המבחן

1.מתסקיר שרות המבחן עולה כי המשיב הוא בן למשפחה המנהלת אורח חיים דתי, אשר בחר לשנות את אורחות חייו, עזב את הישיבה בה למד ושהה תקופה ממושכת אצל אחיו בארה"ב. בעת ביצוע העבירות הוא היה מחוסר מסגרת וחברים ועל רקע זה חבר לאנשים שהכיר בשכנותו. כיום תלוי ועומד כנגדו עוד מב"ד בעבירות דומות מאותה תקופה אך פרט לכך הוא נעדר הרשעות קודמות.

2.שרות המבחן התרשם כי המשיב התקשה להתמודד עם הציפיות של הוריו בעקבות השינוי באורחות חייו.

עוד התרשם שרות המבחן כי המשיב מכיר בהשלכות של מעשיו ובעובדה שפגע במתלוננים. הוא לוקח אחריות על המעשים בהם הודה, מבין את חומרתם ומביע תחושה של צער על ביצועם.

שרות המבחן המליץ להטיל על המשיב עבודות של"צ בהיקף של 220 שעות ותשלום פיצוי למתלוננים.

גזר דינו של בית משפט קמא

1.בית משפט קמא ציין בגזר הדין כי אין ברקע האישי והמשפחתי, כמו גם בקונפליקטים שנוצרו על רקע זה והחיפוש העצמי של המשיב, כדי להצדיק את ביצוע העבירות. יחד עם זאת, "כשמצרפים לדברים הללו את העובדה שהנאשם בחר לאחר שהוא ביצע את העבירות, לשנות את חייו באופן שהוא למד תיווך נדל"ן ועבד בתחום זה מספר חודשים, אחר כך עבד במספרות וכעת לומד במכינה טכנולוגית במטרה לסיים לימודי הנדסה, יש בהם כדי להעיד על כך שאין עסקינן במי שהעבריינות היא דרך חייו".

2.בית המשפט קמא התייחס גם אל חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינו של המשיב ממנה עולה כי הוא כשיר לעמוד לדין. בשנת 2008 הוא אובחן כלוקה בדכאון בחומרה בינונית ומאז הוא נמצא בקשר טיפולי עם המערכת הפסיכיאטרית בכל הנוגע לדיכאון/חרדה.

3.בית המשפט קמא לא אימץ את ההמלצה העונשית של שרות המבחן במלואה וסבר כי הענישה צריכה להיות מורכבת יותר ועל כן הטיל עליו את העונשים המפורטים בפתח פסק הדין.

נימוקי הערעור

1.העונש שהוטל על המשיב חורג לקולא, באופן קיצוני, מרף הענישה הראוי והנהוג, בפרט כאשר אין מדובר במעידה חד פעמית אלא במספר התפרצויות שבוצעו בתקופה קצרה ותוך פגיעה באחרים. אין בעניינו של המשיב נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונש.

2.בית המשפט קמא שגה כשנתן את מלוא המשקל לשיקולי השיקום של המשיב והתעלם לחלוטין משיקולי גמול, הרתעה ומניעה. המסר הסלחני הוא מסר שגוי שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בשמירה על בטחונו ורכושו.

תגובת המשיב

1.ב"כ המשיב תומך בגזר דינו של בית המשפט קמא ומדגיש כי חומרת העבירה אינה צריכה להיות השיקול היחידי בבוא בית המשפט לגזור את הדין.