מדינת ישראל נ' דוידוב(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו שני אישומים: הראשון שבהם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור ואיומים. השני, עניינו דרישת נכס באיומים וגניבה.

בד בבד הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

אין מחלוקת לראיות לכאורה וכך גם לגבי עילת המעצר.

חברתי כב' השופטת כוחן הורתה בהליך ביניים להזמין תסקיר מעצר "בהתאם למדיניות שנקבעה על ידי בימ"ש העליון".

התסקיר אשר הגיע לישיבת היום, סוקר את נסיבותיו האישיות של המשיב ונחתם בהמלצה לבחון שילובו במסגרת מרכז גמילה ארוך טווח לצורך טיפול גמילה בתחום הסמים.

התובע מתנגד לאימוץ המלצות התסקיר בעוד הסנגור תומך בכל לב ביישום ההמלצות.

עובדות כתב האישום מספרות על חטיפת ארנק על ידי המשיב, ארנק בו היתה תעודת שוטר מתנדב. משהבחין המשיב בתעודה החל לקלל את המתלונן חירף וגידף אותו ותקף אותו ביחד עם אחר אשר זהותו לא ידועה, בכך שהיכו אותו בפניו. המתלונן הצליח להדוף את המשיב ואת האחר ונמלט מהמקום. המשיב לא הרפה מהמתלונן ורדף אחריו. המתלונן, הבחין בסמוך לכך בניידת משטרה וביקש את סיועה. בשלב מסוים הבחינו השוטרים במשיב והורו לו לעצור תוך שהם מבקשים לערוך חיפוש על גופו. המשיב בתגובה גידף אותם והחל פותח את כפתורי מכנסיו. משהודע למשיב כי הוא מעוכב הוא החל נמלט מהמקום אך המתלונן הדביק אותו ותפסו במטרה לעוצרו. המשיב היכה אותו וכתוצאה מהתקיפה, השניה, נפל המתלונן ואיבד את הכרתו. כתוצאה מהתקיפה השנייה נגרמו למתלונן חבלות – שיניים שבורות , פצעים באף, בפה במצח, בסנטר ובידיים. השוטרים האחרים רדפו אחרי המשיב, ותפסו אותו במטרה לעוצרו. גם אותם תקף המשיב בכך שהיכה את השוטרת במכות אגרוף בגופה והיא נזקקה לטיפול רפואי. כח משטרתי נוסף שנזעק לסייע, אוים גם הוא על ידי המשיב אשר השתמש בביטויים שאינם ראויים לדפוס, גם בתחנת המשטרה חזר המשיב וחירף וגידף את השוטרים.

האישום השני, עניינו באירוע מחודש מאי 2010. המשיב הגיע לקיוסק ודרש בצעקות ובאיומים מהמוכר כי ימסור לו סחורה וכסף. המשיב נטל ללא רשות מהבעלים חבילות של סיגריות ומוצרים שונים בהיקף כולל של 1,800 ₪. מאוחר יותר החזיר המשיב לבעל הקיוסק מקצת הרכוש.

עד כאן העובדות הצריכות לעניין.

קצינת המבחן, בתסקיר מפורט מגוללת את נסיבותיו האישיות של המשיב וגם את עברו הפלילי. בגיל 17 החל מסתבך בפלילים ובשנת 2009 חתם את מעורבותו בפלילים בעונש מאסר בן 14 חודשים. בהליך זה, האחרון, הופנה לשירות המבחן במסגרת המעצר, ושירות המבחן המליץ שלא לשחרר את המשיב.

לכאורה, הנמקת שירות המבחן היום היא עניינית ומבוססת בבחינת הפה שאסר בהליך הקודם הוא הפה שממליץ לשחרר היום.

עם זאת, התמונה הכללית המצטיירת הינה של אדם מסוכן שלוח רסן שאינו מצליח ומשכיל לשלוט בעצמו.

על לא כלום, ותוך בריונות לשמה נקלע המשיב לעבירת רכוש זניחה יחסית, מבלי להקל ראש, ומכאן החל פרץ אלימות משהבחין המשיב כי קרבנו הינו שוטר. תחת אשר יישא רגליים ויימלט מהמקום או יתעשת ויחזיר לשוטר את הארנק הוא החל בפרץ של חרפות וגידופים אשר הוליכו לאלימות שתוצאתה קשה.

שירות המבחן, הגם שהוא ממליץ על אפיק שיקומי, הוא נזהר בביטוייו. קצינת המבחן הנכבדה מציינת כי במידה והמשיב ישתלב בקהילה טיפולית סגורה "ניתן יהיה למתן במידת מה את הסיכון של המשיב לסביבתו והמשך התנהגותו העבריינית".

ההסתייגויות עוברות כחוט השני לאורך התסקיר כולו הן לגבי סיכוייו של המשיב והן לגבי הדמויות האמורות ללוות אותו.

גיליון ההרשעות של המשיב מלמד כי מדובר באדם אלים, מסוכן וחסר מעצורים.

אני סבור כי החברה אינה רשאית ליטול סיכונים כלשהם במקרה זה ועל כן הצדק עם התובע כי אין מקום לאמץ את המלצות שירות המבחן.

סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"א, 21/09/2010 במעמד הנוכחים.