מדינת ישראל נ' דוד בן זקן

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 13.3.11,הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ד- 14 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 29.1.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר כפיר חולי, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 13.3.11, בסמוך לשעה 08:00, נהג הנאשם בקטנוע בתל אביב, ברחוב שלבים מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם רחוב קיבוץ גלויות צפה על ידי העד כאשר הוא עוקף כלי רכב בנתיב השמאלי, תוך חציית שטח הפרדה המסומן על הכביש.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני לא עליתי על שטח ההפרדה".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך לא עלה על שטח ההפרדה, שכן נתיב הנסיעה רחב מספיק על מנת שיוכל לנסוע לצד כלי הרכב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עד התביעה עובדות מהותיות כגון: המקום המדוייק בו עמד והמרחק מהצומת.בהיעדרן, ייתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: