מדינת ישראל נ' דוד(אסיר)

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן אני מרשיעה אותו בעבירות לפי סעיף 380 ולפי סעיף 381 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"א, 12/09/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה לשם גניבה המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון.

במסגרת ההסדר עותרים הצדדים במשותף ובהסכמה לענישה שתכלול רכיב של מאסר בפועל כאשר התביעה מבקשת כי לצידו של רכיב המאסר יחול גם רכיב קונקרטי בדמות קנס וכן יפצה הנאשם את המתלוננת.

הסנגור מבקש להימנע מהשתת רכיבים כספיים וזאת מהנימוקים שפורטו על ידו בטעוניו לעיל.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כוח הצדדים.

אומר תחילה כי כתב האישום גם בנוסחו ובעובדותיו המתוקנים מעלה עדיין תמונה קשה של אדם צעיר (יליד 84) אשר ניצל מחד את כוחותיו כאדם צעיר ומאידך את דלות כוחותיה של המתלוננת שהנה ילידת 1935 ובתוך כך, עת הגיע לדירתה בקומה השלישית של הבנין ניגש אליה מאחור, דחפה לעבר הקיר וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות של ממש שהתבטאו בפצעים במצחה ובידה. מיד לאחר מכן משך בכוח את תיקה שהכיל את מפתחות הבית וכסף מזומן בסך של כ- 6,000 ₪ וברח מהמקום.

מדובר במעשה שנודפת ממנו חומרה רבה ביחוד על רקע גילה המבוגר של המתלוננת.

בכל הכבוד הראוי לא אוכל לראות עין בעין עם ההגנה את הטענה שמדובר בענישה מחמירה אשר הביאה בחשבון את מכלול הנסיבות. לכתחילה ראוי היה לו לנאשם ליתן את הדין במלוא חומרתו וזאת ביחוד על רקע ניצול גילה המבוגר של המתלוננת כאשר אין ספק שמעבר לחבלות הפיזיות נגרמה לה גם עוגמת נפש מרובה בעקבות האירוע.

יחד עם זאת מוצאת אני כי בבוא התביעה במקרה זה לכלל הסדר טעון כפי שהוצג שקלה ואיזנה בין השאר אל מול החומרה את מכלול הנסיבות המקלות אשר פורטו כדבעי על ידי הסנגור.

לענין הנסיבות המקלות מביאה אני בחשבון ביחוד את ההודיה וכן את עברו הנקי של הנאשם. כמו כן מביאה אני בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם.

לכתחילה גילו הצעיר היה צריך להוות נסיבה לחומרא וזאת משום שעבירות מסוג זה שעניינן משיכה בכוח של תיקים מידי נשים קשישות נפוצות למרבה הצער בקרב בני שכבת גילו של הנאשם.

יחד עם זאת כאמור יובא בחשבון הגיל הצעיר כנסיבה מקלה וזאת מתוך תקווה שהקלה בדינו של הנאשם יהיה בה כדי להוות לנאשם אות וסימן לשנות מדרך זו ולפתוח בחיים נורמטיביים עם צאתו מבית הכלא.

התחשבות ככל שתהיה בגיל הצעיר, בעבר הנקי, בהודיה ובנסיבות המשפחתיות כפי שפורטו על ידי הסנגור איננה יכולה להביא להימנעות מכל רכיב כספי וזאת משום שבימ"ש צריך לשים לנגד עיניו גם את קורבן העבירה, ביחוד כאשר מדובר באישה ילידת שנת 1935.

תוך שמביאה אני בחשבון את מכלול טעוני הצדדים ותוך איזון בין מכלול הנסיבות לחומרה ולקולא ואימוץ הסדר הטעון, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.10 חודשי מאסר בפועל אשר יימנו מיום מעצרו 24.5.10.

2.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת אלימות פיזית מסוג פשע וכל עבירת רכוש מסוג פשע.

3.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת אלימות פיזית מסוג עוון וכל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413.